בְּמִדְבַּר י״ט · י״ב

ה֣וּא יִתְחַטָּא־ב֞וֹ בַּיּ֧וֹם הַשְּׁלִישִׁ֛י וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י יִטְהָ֑ר וְאִם־לֹ֨א יִתְחַטָּ֜א בַּיּ֧וֹם הַשְּׁלִישִׁ֛י וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י לֹ֥א יִטְהָֽר׃

במילים פשוטות

הטמא במת מיטהר באפר הפרה ביום השלישי וביום השביעי, ואם לא יזה עליו בימים אלה לא ייטהר. רש״י מבאר ש״יתחטא בו״ מוסב על האפר - באפר הזה הוא מיטהר. אבן עזרא מבאר ש״יתחטא״ פירושו יסיר את חטאו וטומאתו, מלשון ״תחטאני באזוב ואטהר״. עוד מציין אבן עזרא שיש קשר בין היום השלישי ליום השביעי בסוד המספרים. ייחוד טהרה זו בכך שהיא נמשכת שבעה ימים ותלויה בשתי הזאות דווקא בימים הקבועים, ואם נשמט אחד מהם התהליך אינו תקף. כך התורה מדגישה את חשיבות סדר הזמנים בטהרה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

הוא יתחטא בו. בָּאֵפֶר הַזֶּה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

הוּא יַדֵי עֲלוֹהִי בְּיוֹמָא תְלִיתָאָה וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה יִדְכֵּי וְאִם לָא יַדֵי עֲלוֹהִי בְּיוֹמָא תְלִיתָאָה וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה לָּא יִדְכֵּי

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

יתחטא בו. יסור חטאו בו או כמו תחטאני באזוב ואטהר וידוע כי בסוד החשבון השלישי כמו השביעי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

הוא יתחטא בו באפר זה ואם ישאל שואל היאך פרה אדומה מטהרת טמאים ומטמאה טהורים יש להשיב מצינו ענין א׳‎ עושה ב׳‎ ענינים האש מתכת הבדיל ודברים אחרים ומקשה ביצים ודברים אחרים. וגם סמני הרפואה מרפאין את החולה ומכאיבין את הבריא דרפי קמיט ליה ודקמיט רפי ליה ומאחר שכן הוא יש להתבונן מכח סברת הדעת כי אפשר שצוה הקב״‎ה לטהר אלו ולטמא אלו, גם נמצא בספר אם יותן מים בכלי זכוכית לבנה בחום השמש תצא אש מהם.

ואם לא יתחטא מה תלמוד לומר אחר שאמר כבר הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי אלא סד״‎א אם שכח ולא הזה עליו ביום השלישי יזה עליו שתי פעמים ביום השביעי והעלה לו כהזאת שלישי ושביעי ת״‎ל ואם לא יתחטא וגו׳‎ שצריך שלשה ימים בין הזאה להזאה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל