בְּמִדְבַּר י״ח · י״ח

וּבְשָׂרָ֖ם יִהְיֶה־לָּ֑ךְ כַּחֲזֵ֧ה הַתְּנוּפָ֛ה וּכְשׁ֥וֹק הַיָּמִ֖ין לְךָ֥ יִהְיֶֽה׃

במילים פשוטות

לאחר הקטרת חלב בכור הבהמה הטהורה, בשרו ניתן לכהן, כחזה התנופה וכשוק הימין. רש״י מבאר שההשוואה לחזה ולשוק של שלמים באה ללמד על זמן האכילה: כשם ששלמים נאכלים לכהנים ולבני ביתם לשני ימים ולילה אחד, כך גם הבכור נאכל באותו זמן. עוד מציין רש״י שרבי עקיבא בא ולימד מ״לך יהיה״. חזקוני מוסיף ש״ובשרם יהיה לך״ מלמד להביא את הבכור בעל מום, שאף הוא מתנה לכהן. הפסוק משלים את דין בכור הבהמה הטהורה: לאחר שחלבו קרב על המזבח, בשרו נאכל לכהן ולבני ביתו כדין שלמים. כך משתלב הבכור במערך מתנות הכהונה, והכהן זוכה בבשרו כחלק מפרנסתו.
מבוסס על רש״י, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

כחזה התנופה וכשוק הימין. שֶׁל שְׁלָמִים שֶׁנֶּאֱכָלִין לַכֹּהֲנִים וְלִנְשֵׁיהֶם לִבְנֵיהֶם וּלְעַבְדֵיהֶם לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד, אַף הַבְּכוֹר נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד:

לך יהיה. בָּא רַבִּי עֲקִיבָא וְלִמֵּד, וְהוֹסִיף לְךָ הַכָּתוּב הֲוָיָה אַחֶרֶת, שֶׁלֹא תֹאמַר, כְּחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל תּוֹדָה שֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא לְיוֹם וָלַיְלָה (זבחים נ"ז):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּבִשְׂרְהוֹן יְהֵי לָךְ כְּחַדְיָא דַאֲרָמוּתָא וּכְשַׁקָא דְיַמִינָא דִילָךְ יְהֵי

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ובשרם יהיה לך להביא את הבכור בעל מום שמתנה לכהן שלא שמענו כן בכל התורה כולה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל