בְּמִדְבַּר ט״ז · ה׳

בקר וידע וגו'. עַתָּה עֵת שִׁכְרוּת הוּא לָנוּ וְלֹא נָכוֹן לְהֵרָאוֹת לְפָנָיו, וְהוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִדְחוֹת שֶׁמָּא יַחְזְרוּ בָהֶם (שם):

בקר וידע ה' את אשר לו. לַעֲבוֹדַת לְוִיָּה:

ואת הקדוש. לִכְהֻנָּה:

והקריב. אוֹתָם אליו; וְהַתַּרְגּוּם מוֹכִיחַ כֵּן "וִיקָרֵב לָקֳדָמוֹהִי", "יְקָרֵב לְשִׁמּוּשֵׁיהּ"; וּמִ"אַ בקר, אָ"ל מֹשֶׁה, גְּבוּלוֹת חָלַק הַקָּבָּ"ה בְּעוֹלָמוֹ, יְכוֹלִים אַתֶּם לַהֲפֹךְ בֹּקֶר לְעֶרֶב? כֵּן תּוּכְלוּ לְבַטֵּל אֶת זוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר וַיַּבְדֵּל" (בראשית א'), כָּךְ "וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ" וְגוֹ' (דהי"א כ"ג):

וּמַלִיל עִם קֹרַח וְעִם כָּל כְּנִשְׁתֵּהּ לְמֵימַר בְּצַפְרָא וִיהוֹדַע יְיָ יָת דְכָשַׁר לֵהּ וְיָת דְקַדִישׁ וִיקָרֵב לָקֳדָמוֹהִי וְיָת דִי יִתְרְעֵי בֵהּ יְקָרֵב לְשִׁמוּשֵׁהּ

את אשר לו. השבט הנבחר וזאת תשובה לדתן ולאבירם ולנשיאי העדה שהיו הבכורים:

ואת הקדוש. בשבטו להיותו כהן גדול:

וְטַעַם וְיֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ - לַעֲבוֹדַת לְוִיָּה, וְאֶת הַקָּדוֹשׁ - לַכְּהֻנָּה. לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר ט״ז:ה׳), וְיָפֶה פֵּרֵשׁ. יֹאמַר הַכָּתוּב שֶׁיּוֹדִיעַ הַשֵּׁם אִם הַלְוִיִּם הֵם שֶׁלּוֹ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם״, אוֹ עֲדַיִן הַבְּכוֹרוֹת שֶׁלּוֹ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ח׳:י״ד) ״כִּי לִי כָל בְּכוֹר״, שֶׁלֹּא יַחְלִיפֵם בַּלְוִיִּם. "וְאֶת הַקָּדוֹשׁ" - הֵם הַכֹּהֲנִים הַמְקֻדָּשִׁים לַעֲבוֹדָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים״ (דברי הימים א כג יג). כִּי קֹרַח, כְּדֵי לֶאֱסֹף עָלָיו הָעָם, גַּם עַל הַלְוִיִּם יַחְלֹק, וְיִרְצֶה לְהַחְזִיר הָעֲבוֹדָה כֻּלָּהּ לַבְּכוֹרִים. וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר נִשְׂרְפוּ אֵלֶּה הַבְּכוֹרוֹת, נוֹדַע שֶׁלֹּא בָּחַר הַשֵּׁם בַּעֲבוֹדָתָם, וְכַאֲשֶׁר נִתְקַבֵּל קְטֹרֶת אַהֲרֹן נוֹדַע שֶׁהוּא הַקָּדוֹשׁ:

וְטַעַם וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו פַּעַם שֵׁנִית, שֶׁיּוֹדִיעַ הַשֵּׁם אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו מָחָר וְיִשְׁעֶה אֶל מִנְחָתוֹ, וְאֶל הָאֲחֵרִים וְאֶל מִנְחָתָם לֹא יִפְנֶה. וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ לְדוֹרוֹת לַעֲמֹד לְשָׁרֵת לְפָנָיו הוּא וְזַרְעוֹ כָּל הַיָּמִים יַקְרִיב אֵלָיו מָחָר, לוֹמַר שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם הַנִּסָּיוֹן הַזֶּה אוֹת לְדוֹרוֹת עוֹלָם שֶׁלֹּא יַחְלְקוּ לֹא עַל הַנִּבְחָר וְלֹא עַל זַרְעוֹ לְעוֹלָם. וְכָתַב רַבֵּנוּ חֲנַנְאֵל כִּי אֵלֶּה הַנִּקְהָלִים כֻּלָּם הָיוּ לְוִיִּם מִשֵּׁבֶט קֹרַח, וְזֶה טַעַם ״רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי״ (במדבר ט״ז:ז׳), ״שִׁמְעוּ נָא בְּנֵי לֵוִי״ (במדבר ט״ז:ח׳). אוּלַי חָשְׁבוּ כִּי כָל שִׁבְטָם נִבְחַר לַכְּהֻנָּה וּמֹשֶׁה מֵעַצְמוֹ חָלַק כָּבוֹד לְאָחִיו, עַד כָּאן. וְחָלִילָה שֶׁהָיוּ בְּשֵׁבֶט מְשָׁרְתֵי אֱלֹהֵינוּ מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים קְרוּאִים וּנְשִׂיאִים בְּנֵי מֶרִי מְבַעֲטִים בְּרַבָּם וּבִגְדוֹל שִׁבְטָם וּמַלִּינִים עַל ה׳! וְאִלּוּ הָיוּ מִן הַשֵּׁבֶט הַהוּא בִּלְבַד, לֹא הָיוּ כָל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל מִתְלוֹנְנִים מִמָּחֳרָת לֵאמֹר ״אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה׳״ (במדבר י״ז:ו׳), כִּי לֹא מֵת לָהֶם מֵת רַק מִשֵּׁבֶט מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. וְגַם בְּאוֹת הַמַּטֶּה רְאָיָה כִּי הַמַּחְלֹקֶת מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל הִיא. וְהַכָּתוּב פֵּרֵשׁ ״וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ (במדבר ט״ז:ב׳) לְהַגִּיד כִּי הָיוּ מִכָּל הַשְּׁבָטִים, לֹא מִן הַשְּׁנַיִם הַנִּזְכָּרִים בִּלְבַד. אֲבָל טַעַם ״רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי״ בַּעֲבוּר כִּי קֹרַח הָיָה מְפַתֶּה לְכָל הַשְּׁבָטִים כִּי לִכְבוֹדָם רוֹצֶה לְהַחְזִיר הָעֲבוֹדָה לִבְכוֹרֵיהֶם, כַּאֲשֶׁר אָמַר ״כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדוֹשִׁים״ (במדבר ט״ז:ג׳). וּמֹשֶׁה בְּחָכְמָתוֹ גִּלָּה מַצְפּוּן לִבּוֹ לְכָל הָעָם כִּי הוּא עַל כְּהֻנָּתוֹ צוֹעֵק, וְאָמַר שֶׁדַּי לוֹ בִּכְבוֹד שִׁבְטוֹ ״רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי״. וְחָזַר וְאָמַר ״שִׁמְעוּ נָא בְּנֵי לֵוִי״ לְקֹרַח גְּדוֹלָם, וְזֶה טַעַם ״וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל קֹרַח״ (במדבר ט״ז:ח׳), אֲבָל כּוֹלֵל דְּבָרָיו עִם בְּנֵי לֵוִי, כִּי דִּבְרֵי מֹשֶׁה בְּחָכְמָתוֹ פִּיּוּס לוֹ וּלְכָל הַשֵּׁבֶט שֶׁלֹּא יִמָּשֵׁךְ אָדָם מֵהֶם אַחֲרָיו. וְהִנֵּה מֹשֶׁה מֵעַצְמוֹ חָשַׁב הַמַּחְשָׁבָה הַזֹּאת וְרָצָה בַּקְּטֹרֶת יוֹתֵר מִשְּׁאָר קָרְבָּנוֹת, כִּי רָאָה כְבָר בְּנָדָב וַאֲבִיהוּא כִּי בְּהַקְרִיבָם קְטֹרֶת זָרָה לִפְנֵי ה' נִשְׂרְפוּ, וְהִתִּיר לְאַהֲרֹן לְהַקְטִיר אוֹתָהּ לְצֹרֶךְ הַשָּׁעָה, אוֹ שֶׁהָיְתָה קְטֹרֶת הַבֹּקֶר שֶׁהִקְטִיר בְּהַעֲלוֹתוֹ אֶת הַנֵּרוֹת כַּמִּשְׁפָּט. וּבָטַח מֹשֶׁה כִּי הַשֵּׁם מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ וַעֲצַת מַלְאָכָיו יַשְׁלִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים כִּי ״וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו״ לִדְרֹשׁ אֶת הַשֵּׁם לָדַעַת מַה יַעֲשֶׂה, וְאָז נֶאֱמַר לוֹ ״בֹּקֶר וְיוֹדַע ה'״ וְגוֹ', וְלֹא נִזְכַּר זֶה רַק בְּסִפּוּר מֹשֶׁה לָעָם. וּכְבָר הֶרְאֵיתִיךָ כִּי בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים פַּעַם יַאֲרִיךְ בְּדִבּוּר הַשֵּׁם אֶל מֹשֶׁה וִיקַצֵּר בְּסִפּוּר מֹשֶׁה, וּפַעַם יַעֲשֶׂה בְּהֵפֶךְ, וְלִפְעָמִים לֹא יַזְכִּיר הָאֶחָד כְּלָל, כַּאֲשֶׁר בָּא בְּמַעֲשֵׂה בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן שֶׁסִּפֵּר הַכָּתוּב הַמַּעֲשֶׂה בְּמֹשֶׁה בְּעַצְמוֹ, וְהוּא נַעֲשָׂה עַל פִּי הַשֵּׁם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ ״אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לַעֲבָדֶיךָ כֵּן נַעֲשֶׂה״ (במדבר ל״ב:ל״א), וְכָתוּב בִּיהוֹשֻׁעַ (כב ט) ״אֶל אֶרֶץ הַגִּלְעָד אֶל אֶרֶץ אֲחֻזָּתָם אֲשֶׁר נֹאחֲזוּ בָהּ עַל פִּי ה' בְּיַד מֹשֶׁה״. וְאִם נֹאמַר שֶׁהָיָה כֵן מִפְּנֵי הַסְכָּמַת הַשֵּׁם, כְּעִנְיָן שֶׁאָמַר ״זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אוֹתָהּ בְּגוֹרָל אֲשֶׁר צִוָּה ה' לָתֵת לְתִשְׁעַת הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה״ (במדבר ל״ד:י״ג), וְיִהְיֶה זֶה מִן הַדְּבָרִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה מִדַּעְתּוֹ וְהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יָדוֹ (שבת פז) - אֵינוֹ נָכוֹן שֶׁיַּעֲשֶׂה מֹשֶׁה דָּבָר בְּחִלּוּק הָאָרֶץ אֶלָּא בִּרְשׁוּת, כִּי הַכֹּל בְּמִצְוַת הַשֵּׁם יַעֲשֶׂה, דִּכְתִיב ״לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ״ וְגוֹ'. וְדַעְתִּי בָּזֶה וּבְמַה שֶׁאָמַר לְאַהֲרֹן ״קַח אֶת הַמַּחְתָּה וְשִׂים קְטֹרֶת״ (במדבר י״ז:י״א), שֶׁהָיְתָה עָלָיו יַד ה' בָּהֶם, וְהוּא הַנִּקְרָא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כָּעִנְיָן בְּסִפְרֵי דָוִד וּשְׁלֹמֹה שֶׁהָיוּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר ״רוּחַ הַשֵּׁם דִּבֶּר בִּי וּמִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנִי״ (שמואל ב' כג ב), כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּכָל בֵּיתוֹ נֶאֱמָן הוּא, כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי עִנְיַן הַבַּיִת (שמות לג יט) וְהִזְכַּרְתִּיו פְּעָמִים רַבּוֹת, וּמִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מִדֶּרֶךְ נְבוּאָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לֹא הֻזְכַּר בָּהֶן דְּבַר ה'. וְרָאִיתִי בְּאוּנְקְלוֹס שֶׁתִּרְגֵּם כָּל קְטֹרֶת הַנִּזְכֶּרֶת בַּפָּרָשָׁה "קְטֹרֶת" כִּלְשׁוֹנוֹ, לֹא אָמַר בּוֹ "קְטֹרֶת בּוּסְמִין" כְּמִנְהָגוֹ. נִרְאֶה שֶׁסָּבַר שֶׁלֹּא הָיָה קְטֹרֶת הַסַּמִּים שֶׁל הַקֹּדֶשׁ, אֲבָל לְבוֹנָה וְכַיּוֹצֵא בָהּ שֶׁהִקְטִיר לְנִסָּיוֹן. וְכֵן עָשָׂה בִּבְנֵי אַהֲרֹן (ויקרא י א). וְדַעַת רַבּוֹתֵינוּ שֶׁהָיָה קְטֹרֶת הַקֹּדֶשׁ וְהוּא הַנָּכוֹן. וְאוּלַי לֹא יִרְצֶה אוּנְקְלוֹס לְשַׁבֵּחַ הַקְּטֹרֶת לְהוֹסִיף בּוֹ "בּוּסְמִין" רַק בְּהֵעָשׂוֹת עִנְיָנוֹ בְּמִצְוָה:

בֹּקֶר וְיֹדַע ה׳ אֶת אֲשֶׁר לוֹ. אֵין פֵּרוּשׁוֹ הַגְבָּלַת זְמַן לֵאמֹר מָחָר יִהְיֶה הָאוֹת הַזֶּה, דְּאִם כֵּן הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר ״בֹּקֶר יֹדַע ה׳״, מַהוּ ״וְיֹדַע״ בְּוָי״ו, ״וַאֲשֶׁר אֵלָיו״ מִבָּעֵי לֵהּ, מַהוּ ״לוֹ״, אֶלָּא כָּךְ פֵּרוּשׁוֹ: הַבֹּקֶר יְאַמֵּת וִיבָרֵר הַדִּין עִם מִי. וְזֶה לְפִי שֶׁקֹּרַח חָלַק עַל הַכְּהֻנָּה וְעַל הַמַּתְּנוֹת כְּהֻנָּה, כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט טז א) בַּמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר סִפֵּר קֹרַח לְכָל הָעֵדָה: אַלְמָנָה הָיָה לָהּ כִּבְשָׂה, וְלָקַח אַהֲרֹן רֵאשִׁית הַגֵּז וְהַבְּכוֹר וּזְרוֹעַ וּלְחָיַיִם כו׳. וּרְאָיָה לָזֶה שֶׁהֲרֵי אַחַר אֲשֶׁר נָחָה שָׁקְטָה הָאָרֶץ מִן הַמַּחֲלֹקֶת נָתַן ה׳ לְאַהֲרֹן הַמַּתָּנוֹת בְּרִית מֶלַח עוֹלָם, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁקֹּרַח הָיָה מְעַרְעֵר עֲלֵיהֶם. וְאָמַר מֹשֶׁה: בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי נָתַן ה׳ לְאַהֲרֹן הַמַּתָּנוֹת חֵלֶף עֲבוֹדָתוֹ, כִּי כָּל דָּבָר הַנִּתָּן בַּבֹּקֶר הוּא הַדָּבָר הַנִּתָּן בְּשִׂמְחָה וּבְפָנִים מְאִירוֹת, וְזֶה הוֹרָאָה שֶׁהַנְּתִינָה דָּבָר הָגוּן, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח (טז ז) עַל הַמָּן שֶׁנִּתַּן בַּבֹּקֶר. וּלְכָךְ נֶאֱמַר לְקַמָּן בְּמַתְּנוֹת כְּהֻנָּה: ״וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ״, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י בְּשִׂמְחָה, כְּמוֹ ״הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ״ (שמות ד יד), וְהַיְנוּ בְּפָנִים מְאִירוֹת. וְכָל דָּבָר הַנִּתָּן בְּשִׂמְחָה וּבְפָנִים מְאִירוֹת נִתַּן בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵטִיבוֹ אֶת אֲשֶׁר שָׁאַל כַּהֹגֶן. וְאִם כֵּן הַבֹּקֶר יְבָרֵר שֶׁהָאֱמֶת עִם אַהֲרֹן. ״וְיֹדַע ה׳ אֶת אֲשֶׁר לוֹ״, כִּי לוֹ יִתְבָּרַךְ הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, וּמִשֶּׁלּוֹ יִתֵּן לוֹ ה׳ לִמְשָׁרְתָיו עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ, וְלֹא כְּמוֹ שֶׁאָמַר קֹרַח שֶׁלְּקָחָם בְּלֹא הֻרְמָנָא דְּמַלְכָּא יִתְבָּרַךְ.

וּמִדְּקָאָמַר מֹשֶׁה ״לֹא חֲמוֹר אֶחָד נָשָׂאתִי״. שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁכְּשֵׁם שֶׁחֲשָׁדוּהוּ שֶׁנָּתַן לְאַהֲרֹן הַכְּהֻנָּה כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה בְּמַתְּנוֹת כְּהֻנָּה, כָּךְ חָשְׁדוּ אֶת מֹשֶׁה לוֹמַר אַךְ לוֹ הַמְּלוּכָה כְּדֵי לִזְכּוֹת בָּזֶה מִשְׁפַּט הַמְּלוּכָה ״אֶת חֲמוֹרֵיכֶם יִקָּח״ וְגוֹ׳ (שמואל א ח טז). עַל כֵּן אָמַר כְּמִתְנַצֵּל, לֹא זוֹ שֶׁלֹּא לָקַחְתִּי בִּזְרוֹעַ חֲמוֹר שֶׁל אֶחָד מֵהֶם, אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּמַתָּנָה לֹא לָקַחְתִּי מֵהֶם. לְכָךְ אָמַר ״נָשָׂאתִי״ לְשׁוֹן ״וַיִּשָּׂא מַשְׂאֹת מֵאֵת פָּנָיו״ (בראשית מג לד). וּלְפִי שֶׁמִּדֶּרֶךְ הַמְּלָכִים לְהָרַע לְמִי שֶׁאֵין נוֹתֵן לוֹ מַתָּנוֹת, לְכָךְ אָמַר ״וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם״. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ לְמַעְלָה שֶׁקֹּרַח חָלַק עַל הַבְּרִיאָה אָמַר כָּאן ״בֹּקֶר״, כִּי מִצַּד שֶׁאֵין אַתָּה יָכוֹל לְהַפֵּךְ הַבֹּקֶר לְעֶרֶב, בָּזֶה ״וְיֹדַע ה׳ אֶת אֲשֶׁר לוֹ״, כִּי לוֹ יִתְבָּרַךְ תֵּבֵל וּמְלוֹאָהּ, וְהוּא הַמַּמְלִיךְ מְלָכִים, וּבְיָדוֹ יִתְבָּרַךְ לְהַקְרִיב אֵלָיו אֶת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ.

בֹּקֶר וְיוֹדַע וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ ״בֹּקֶר״ וְגוֹ׳ וְלֹא עָשָׂה הַמִּבְחָן בְּאוֹתוֹ זְמַן עַצְמוֹ, אוּלַי שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה קְטֹרֶת שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם שֶׁבּוֹ הַמִּבְחָן. עוֹד שֶׁלֹּא יַחְשְׁדוּהוּ שֶׁעָשָׂה הַמִּבְחָן בִּזְמַן בִּלְתִּי הָגוּן שֶׁהוּא בֵּין הָעַרְבַּיִם שֶׁאֵינוֹ זְמַן הָרָצוֹן, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (זוהר ח״ב לט:) שֶׁהוּא זְמַן תִּגְבֹּרֶת הַדִּינִים. עוֹד נִתְכַּוֵּן בָּזֶה אִישׁ הָאֱלֹהִים לָתֵת לָהֶם זְמַן הַלַּיְלָה לְהִתְבּוֹנֵן בְּמַעֲשֵׂיהֶם, אוּלַי יַכִּירוּ כִּי לֹא טוֹב עוֹשִׂים וְיַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (במדבר רבה יח,ז) טְעָמִים אֲחֵרִים לָמָּה עִכֵּב עַד בֹּקֶר, אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים.

אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל לוֹמַר אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (זוהר במדבר קעו:) ״אֲשֶׁר לוֹ״ - זוֹ לְוִיָּה, ״הַקָּדוֹשׁ״ - זוֹ כְּהוּנָּה, וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר עִנְיַן הַלְּוִיָּה כֵּיוָן שֶׁלֹּא עִרְעֲרוּ אֶלָּא עַל הַכְּהוּנָּה. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי כִּי קֹרַח לָקַח גְּדוֹלֵי שֵׁבֶט רְאוּבֵן עִמּוֹ בְּטַעֲנָתוֹ שֶׁתַּחְזִיר הַגְּדֻלָּה לַבְּכוֹר שֶׁבָּאַחִים, לָזֶה הֻכְרַח לְהָשִׁיב גַּם עַל הַחֲלוּקָּה זוֹ.

עוֹד יִתְבָּאֵר בְּהָעִיר עוֹד לָמָּה כָּפַל לוֹמַר וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו, אָכֵן יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ לְצַד שֶׁבְּעִרְעוּרָם יֵשׁ שְׁנֵי פָּנִים: הָאֶחָד כִּי אַהֲרֹן אֵינוֹ רָאוּי כָּל כָּךְ כִּי יֵשׁ בָּהֶם גְּדוֹלִים וְטוֹבִים מִמֶּנּוּ, וְהַשֵּׁנִי שֶׁיֶּשְׁנוֹ לְכַיּוֹצֵא בּוֹ בָּעָם הָרְאוּיִים לַעֲמֹד לְשָׁרֵת עִמּוֹ. לָזֶה כְּנֶגֶד מַה שֶׁנּוֹגֵעַ לִכְהוּנַּת אַהֲרֹן שֶׁיֵּשׁ רָאוּי מִמֶּנּוּ אָמַר אֶת אֲשֶׁר לוֹ, פֵּרוּשׁ, אֲשֶׁר מְזֻמָּן לוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ מִתְּחִלַּת הַבְּרִיאָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ירמיהו א:ה) ״בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן״ וְגוֹ׳, וְאֶת הַקָּדוֹשׁ פֵּרוּשׁ, אַחַר שֶׁיָּצָא לָעוֹלָם קִדֵּשׁ עַצְמוֹ וְעָשָׂה עַצְמוֹ כְּלִי רָאוּי לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר וְהִקְרִיב לִרְמֹז שֶׁכְּבָר הִקְרִיבוֹ וְהִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ עַל יָדוֹ. וּכְנֶגֶד הַמּוּבָן מֵהֶם שֶׁרְצוֹנָם לְהוֹסִיף עָלָיו אָמַר וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו, אִם יֵשׁ רְאוּיִים כַּיּוֹצֵא בְּאַהֲרֹן לַעֲמֹד גַּם כֵּן לְשָׁרֵת - יַקְרִיב אֵלָיו: