וְיַ֥יִן לַנֶּ֖סֶךְ שְׁלִשִׁ֣ית הַהִ֑ין תַּקְרִ֥יב רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיהֹוָֽה׃

התורה משלימה את נסכי האיל: ויין לנסך שלישית ההין תקריב ריח ניחוח לה׳. הפסוק קובע את שיעור יין הנסך המלווה את מנחת האיל: שלישית ההין, בהתאמה לשיעור המוגדל של מנחת הסולת בפסוק הקודם. על פי הפשט, שיעור זה גדול מרביעית ההין שנקבעה לכבש, ומשקף שוב את גודל הבהמה. תרגום אונקלוס מוסר את הפסוק כלשונו ומדגיש שהקרבן מתקבל ברצון לפני ה׳. כך משלימה התורה את מערכת נסכי האיל: מנחת סולת של שני עשרונים, שלישית ההין שמן ושלישית ההין יין, מכלול המהווה יחידה אחת של עבודה המתלווה לקרבן האיל, ומעלה ריח ניחוח לה׳.