כִּי֩ הָעֲמָלֵקִ֨י וְהַכְּנַעֲנִ֥י שָׁם֙ לִפְנֵיכֶ֔ם וּנְפַלְתֶּ֖ם בֶּחָ֑רֶב כִּֽי־עַל־כֵּ֤ן שַׁבְתֶּם֙ מֵאַחֲרֵ֣י יְהֹוָ֔ה וְלֹא־יִהְיֶ֥ה יְהֹוָ֖ה עִמָּכֶֽם׃

כי על כן שבתם. כְּלוֹמַר, כִּי זֹאת תָּבֹא לָכֶם עַל אֲשֶׁר שַׁבְתֶּם וְגוֹ':

אֲרֵי עֲמַלְקָאָה וּכְנַעֲנָאָה תַמָן קֳדָמֵיכוֹן וְתִפְּלוּן בְּחַרְבָּא אֲרֵי עַל כֵּן תַּבְתּוּן מִבָּתַר פּוּלְחָנָא דַיְיָ וְלָא יְהֵי מֵימְרָא דַיְיָ בְּסַעְדְכוֹן

כי על כן שבתם. הואיל ושבתם כמו כי על כן לא נתתיה:

כי על כן שבתם - אשר שבתם. כמו: וכל יש לו נתן בידו - שהוא כמו: וכל אשר יש לו.

כי על כן שבתם שהרי בשביל כך שהמרגלים הפחידו אתכם מן הכנעני והעמלקי העומדים שם שבתם מאחרי ה' ויראים אתם ליכנס לארץ ואין אתם בוטחים בו ובשביל כן לא יהיה עמכם אם תעברו את פיו ללכת להלחם עד לאחר ארבעים שנה. ד״‎א סרסהו על כן כי שבתם.

כִּי הָעֲמָלֵקִי וְגוֹ׳ כִּי עַל כֵּן שַׁבְתֶּם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כֵּיוָן שֶׁהַמֶּרֶד הָיָה עַל מַה שֶׁאָמְרוּ הַמְּרַגְּלִים ״עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְגוֹ׳ וְהַכְּנַעֲנִי״ וְגוֹ׳ וְאָמְרוּ ״וְלָמָּה ה׳ מֵבִיא אוֹתָנוּ לִנְפֹּל בַּחֶרֶב״, וְאִם כֵּן אֵיךְ תִּבְטְחוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה ה׳ לָכֶם נֵס בִּמְקוֹם הָרֶשַׁע עַצְמוֹ, וְלָזֶה אָמַר וּנְפַלְתֶּם בַּחֶרֶב בְּוַדַּאי, ״כִּי עַל כֵּן״, פֵּרוּשׁ, עַל הֱיוֹת עֲמָלֵק יוֹשֵׁב וְגוֹ׳, וַלֲחֲשָׁשַׁת נְפִילָה בַּחֶרֶב זֶה הָיָה סִבָּה שֶׁעָלֶיהָ שַׁבְתֶּם מֵאַחֲרֵי ה׳, וּבְוַדַּאי שֶׁלֹּא יִהְיֶה ה׳ עִמָּכֶם.