בְּמִדְבַּר י״ד · כ״ג

אם יראו. לֹא יִרְאוּ:

לא יראהו. לֹא יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ:

אִם יֶחֶזוּן יָת אַרְעָא דִי קַיֵמִית לַאֲבָהַתְהוֹן וְכָל דְאַרְגִיזוּ קֳדָמַי לָא יֶחֱזִנַהּ

וכל מנאצי. מבניהם:

וְטַעַם וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ - כִּי כָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ. וְר״א אָמַר: ״כָּל מְנַאֲצַי" - מִבְּנֵיהֶם, וְאֵין בּוֹ טַעַם. וְאוּלַי יִרְמוֹז זֶה לַדּוֹרוֹת הַגּוֹלִים מִמֶּנָּה, כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (תענית כט), וְכָאן קָבַע לָהֶם בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת בַּלַּיְלָה הַזֶּה, שֶׁיִּזְכּוֹר לָהֶם עוֹנְשָׁם הָרִאשׁוֹן:

אִם יִרְאוּ וְגוֹ׳ וְכָל מְנַאֲצַי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ הַמְּנַאֲצִים, מִנַּיִן יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁלֹּא יִהְיוּ בִּכְלַל הַגְּזֵרָה שֶׁהֻצְרַךְ לְפָרְטָם? וְאֶפְשָׁר כִּי לְפִי שֶׁה׳ אָמַר ״וַיְנַסּוּ אוֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים״, שֶׁזֶּה יַגִּיד כִּי כָּל שֶׁלֹּא נִסָּה עֶשֶׂר פְּעָמִים, וְהֵם אוֹתָם שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם פָּחוֹת מֵעֶשְׂרִים, אֵינָם בִּכְלַל הַגְּזֵרָה. לָזֶה הוֹצִיא הַמְּנַאֲצִים מֵהַכְּלָל, שֶׁהֲגַם שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶם שֶׁלֹּא נִסּוּ עֶשֶׂר פְּעָמִים, נֶחְתְּמוּ בִּגְזֵרָה זוֹ. וּמְנַאֲצָיו הֵם הַמְּרַגְּלִים אוֹ אוֹתָם שֶׁהָיוּ זוֹרְקִין אֲבָנִים בַּעֲנַן ה׳ כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה לה.).

גַּם נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לִרְשׁוֹם פְּרָט חָדָשׁ בַּמְּרַגְּלִים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְאוּיִים לָאָרֶץ, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יִטְּלוּ חֵלֶק בָּהּ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא (קיז.) שֶׁבְּנֵיהֶם שֶׁל מְרַגְּלִים לֹא נָטְלוּ חֵלֶק הַמְּרַגְּלִים בָּאָרֶץ, אֶלָּא חֵלֶק אֲבִי אֲבִיהֶם, עַד כָּאן. מַה שֶׁאֵין כֵּן כָּל הַדּוֹר הַהוּא שֶׁנָּטְלוּ חֶלְקָם בְּנֵיהֶם, וּפֵרוּשׁ ״יִרְאוּהָ״ פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְאוּיִים לָהּ. וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר וְעַבְדִּי כָלֵב וְגוֹ׳ וְזַרְעוֹ יוֹרִישֶׁנָּה, וִידִיעַת הַהֲפָכִים מֻשְׂכֶּלֶת מֵהַנֶּאֱמָר.