ה׳ אֶרֶךְ אַפַּיִם. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא אָמַר לְפָנָיו כָּל הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הַנֶּאֱמָרִים בְּפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא. וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה פֶּרֶק א׳ דַּף י״ז וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״ה׳ ה׳״ - אֲנִי הוּא קוֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא הָאָדָם וַאֲנִי הוּא לְאַחַר שֶׁיֶּחֱטָא הָאָדָם וְיַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה, עַד כָּאן. וּבְפָרָשַׁת תִּשָּׂא (שמות לד:ו) כָּתַבְתִּי דִּבְרֵי הָרֹא״שׁ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בָּזֶה וּמַה שֶׁעָלָה בְּיָדִי בְּפֵרוּשׁ הָעִנְיָן, הָא לָמַדְתָּ שֶׁמִּדַּת רַחֲמִים הָרִאשׁוֹנָה הוּא קוֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, לָזֶה כָּאן שֶׁהָיָה צָרִיךְ מֹשֶׁה לַמִּדָּה שֶׁאַחַר הַחֵטְא לָזֶה לֹא אָמַר אֶלָּא ״ה׳״ פַּעַם אַחַת.
וּלְהָרַ״ן גָּאוֹן שֶׁהֵבִיאוּ דְּבָרָיו הַתּוֹסָפוֹת (ראש השנה יז:) וְהָרֹא״שׁ, שֶׁ״ה׳״ רִאשׁוֹן אֵינוֹ מֵחֶשְׁבּוֹן הַמִּדּוֹת אֶלָּא מוֹדִיעַ מִי הוּא הַקּוֹרֵא, כְּפִי זֶה יֵשׁ טַעַם נָכוֹן לָמָּה לֹא אָמַר מֹשֶׁה כָּאן אֶלָּא פַּעַם אַחַת ה׳, אֶלָּא דְּקָשֶׁה אֵיךְ יַחְלוֹק הָרַ״ן עַל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ.
וְאֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ הַדְּבָרִים לְפִי דִּבְרֵי הָרַ״ן, כִּי מַה שֶׁאָמְרוּ ״קוֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא וְאַחַר שֶׁיֶּחֱטָא״, פֵּרוּשׁ שֶׁה׳ רַחְמָן אֲפִלּוּ אַחַר שֶׁיֶּחֱטָא הָאָדָם כְּמוֹ שֶׁהָיָה רַחְמָן קוֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, וְאֵין חִדּוּשׁ לָרַחֲמִים אֶלָּא אַחַר הַחֵטְא. וּכְפִי זֶה אֵין קֻשְׁיַת הָרֹא״שׁ שֶׁהִקְשָׁה ״קוֹדֶם הַחֵטְא לָמָּה צָרִיךְ לְרַחֲמִים״, כִּי כְּפִי הָאֱמֶת כֵּן הוּא. גַּם דִּלֵּג שָׁלֹשׁ מִדּוֹת: אֵל, רַחוּם, וְחַנּוּן, לְצַד שֶׁשָּׁלֹשׁ מִדּוֹת אֵלּוּ צְרִיכִין לָהֶם מִי שֶׁחָסֵר הַצָּלָה מִצָּרָה אוֹ מִי שֶׁחָסֵר טוֹב אוֹ מִי שֶׁנָּתוּן בְּמַכְאוֹבִים, וְעַתָּה לֹא הֻצְרַךְ בַּתְּפִלָּה לְמִדּוֹת אֵלּוּ. וְהִתְחִיל מֵאֶרֶךְ אַפַּיִם לְהַאֲרִיךְ אַפּוֹ גַּם לָרְשָׁעִים, וּכְדִבְרֵיהֶם זַ״ל שֶׁאָמְרוּ (סנהדרין קיא.) כְּשֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם מְצָאוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהָיָה כּוֹתֵב ״אֶרֶךְ אַפַּיִם״ וְגוֹ׳, יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם. הֲרֵי כִּי לְאֶרֶךְ אַפַּיִם קָרָא. גַּם אָמַר ״רַב חֶסֶד״ לְהַטּוֹת מִשְׁפָּטָם, כְּאָמְרָם זַ״ל (ראש השנה יז.) ״רַב חֶסֶד״ - מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד. וְלֹא הִזְכִּיר ״אֱמֶת״ וְלֹא ״נֹצֵר חֶסֶד לַאֲלָפִים״ כִּי אֵינוֹ צָרִיךְ לְמִדּוֹת אֵלּוּ עַל מַה שֶׁלְּפָנֵינוּ. וְהִזְכִּיר ״נוֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע״ כִּי לָהֶם צָרִיךְ, וְלֹא הִזְכִּיר ״וְחַטָּאָה״ שֶׁלֹּא הָיוּ אָז שׁוֹגְגִין אֶלָּא מְזִידִין. וְהִזְכִּיר כָּל שְׁאָר הַמִּדּוֹת לְצַד שֶׁהֵם מִדּוֹת שֶׁנּוֹגְעוֹת לְמַה שֶׁלְּפָנָיו.
