בְּמִדְבַּר י״ד · י״ז

(יגדל נא כח ה'. לַעֲשׂוֹת דִּבּוּרְךָ:)

כאשר דברת לאמר. וּמַהוּ הַדִּבּוּר?

וּכְעַן סַגִי כְעַן חֵילָא (מִן) קֳדָם יְיָ כְּמָא דִי מַלֵילְתָּא לְמֵימָר

יגדל נא. קרוב מאריכות אפים כי כל מי שהוא ארך אפים יש לו כח גדול לשבור כעסו והעד כאשר דברת שאתה ארך אפים ואלה המדות פירשתים בפרשת כי תשא:

וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה' כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר, וּמַהוּ הַדִּבּוּר? ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם לַצַּדִּיקִים וְלָרְשָׁעִים. כְּשֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם, מְצָאוֹ לְהקב״ה שֶׁהָיָה כּוֹתֵב ״ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם״. אָמַר לוֹ: ״לַצַּדִּיקִים?״ אָמַר לוֹ: ״אַף לָרְשָׁעִים״. אָמַר לוֹ: ״רְשָׁעִים יֹאבֵדוּ!״ אָמַר לוֹ: ״חַיֶּיךָ שֶׁתִּצְטָרֵךְ לַדָּבָר הַזֶּה״. כְּשֶׁחָטְאוּ בָּעֵגֶל וּבַמְרַגְּלִים וְנִתְפַּלֵּל לְפָנָיו בְּאֶרֶךְ אַפַּיִם, אָמַר לוֹ הקב״ה: ״וַהֲלֹא אָמַרְתָּ לִי לַצַּדִּיקִים?״ אָמַר לוֹ: ״וַהֲלֹא אָמַרְתָּ לִי אַף לָרְשָׁעִים - יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה' לַעֲשׂוֹת דִּבּוּרְךָ״, לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר י״ד:י״ח) מִדִּבְרֵי אַגָּדָה (סנהדרין קי״א). וְדֶרֶךְ הָאֱמֶת תַּכִּיר מִפְּנֵי שֶׁהַשֵּׁם בַּמָּקוֹם הַזֶּה כָּתוּב בְּאָלֶ״ף דָּלֶ״ת, וְיֹאמַר שֶׁיִּהְיֶה הַגְּדֻלָּה בְּכֹחַ רַחֲמִים, כִּי מִדַּת הַדִּין הִיא שֶׁמְּתוּחָה כְּנֶגְדָּם. וְהִזְכִּיר בַּמִּדּוֹת אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְלֹא הִזְכִּיר "אֱמֶת" כִּי בְּמִדַּת אֱמֶת יִהְיוּ חַיָּבִים, וְלֹא הִזְכִּיר "נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים" כִּי לֹא בִּזְכוּת אָבוֹת נִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה עַכְשָׁו, וְלֹא הִזְכִּיר בַּתְּפִלָּה הַזֹּאת לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב כְּלָל. וְהַטַּעַם בַּעֲבוּר שֶׁהָאָרֶץ נִתְּנָה לָאָבוֹת וּמֵהֶם יִרָשׁוּהָ, וְהֵם מוֹרְדִים בַּאֲבוֹתָם וְלֹא הָיוּ חֲפֵצִים בַּמַּתָּנָה שֶׁלָּהֶם אֲשֶׁר הָאָבוֹת הָיוּ בּוֹחֲרִים בָּהּ מְאֹד, וְהֵיאַךְ יֹאמַר "אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ וְגוֹ' וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם" (שמות לב יג) וְהֵם אוֹמְרִים אִי אֶפְשֵׁנוּ בְּמַתָּנָה זוֹ. וְלֹא הִזְכִּיר "וְחַטָּאָה" בַּעֲבוּר שֶׁאֵלּוּ מְזִידִים וּפוֹשְׁעִים. וְלֹא יָדַעְתִּי לָמָּה לֹא הִזְכִּיר "רַחוּם וְחַנּוּן", אוּלַי יָדַע מֹשֶׁה כִּי הַדִּין מָתוּחַ עֲלֵיהֶם וְלֹא יִמְחוֹל לְעוֹלָם, לָכֵן לֹא בִּקֵּשׁ רַק אֲרִיכוּת אַפַּיִם שֶׁלֹּא יְמִיתֵם כְּאִישׁ אֶחָד וְלֹא יִשְׁחָטֵם כַּצֹּאן בַּמִּדְבָּר שֶׁיָּמוּתוּ בַּמַּגֵּפָה. וּבַעֲבוּר שֶׁלֹּא בִּקֵּשׁ עַתָּה אֶלָּא אֲרִיכוּת אַפַּיִם אָמַר לוֹ "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ", שֶׁאֶהְיֶה לָהֶם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד. וְהִזְכִּיר פּוֹקֵד עֲוֹן אָבוֹת לֵאמֹר שֶׁאִם יִרְאֶה שֶׁלֹּא לִמְחוֹת עֲוֹנָם יִפְקֹד עֲוֹן אָבוֹת עַל בְּנֵיהֶם וּלְאֶרֶךְ אַפַּיִם יִקָּחֵם, וּמִזֶּה הָיְתָה הַגְּזֵרָה לִקְבֹּעַ לָהֶם בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת בַּלַּיְלָה הַזֶּה, כִּי פָּקַד עֲוֹנָם עַל זַרְעָם. וְאָמַר ר״א (אבן עזרא על במדבר י״ד:י״ט) כִּי בַּעֲבוּר שֶׁמָּצָאנוּ ״אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ״ אַחַר ״סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ״, יָדַעְנוּ כִּי מִלַּת ״סְלַח נָא״ אֲרִיכוּת אַף, וְכֵן "וְנִסְלַח לוֹ" - עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי סְלִיחָה הַנָּחַת הָעֹנֶשׁ כְּדִבְרֵי אוּנְקְלוֹס, וְהַקָּרְבָּנוֹת מַעֲלִים עֹנֶשׁ הַשּׁוֹגֵג מֵעָלָיו, וְכֵן ״טוֹב וְסַלָּח״ (תהלים פו ה). וְאָמַר "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ" לָעָם בִּכְלָלָן, שֶׁלֹּא יַכֵּם בַּדֶּבֶר וְיוֹרִישֵׁם וְיַעֲשֶׂה אוֹתוֹ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם מִמֶּנּוּ וְהֵם וְזַרְעָם יֹאבְדוּ מִן הָאָרֶץ, אֲבָל יִסְלַח לָהֶם שֶׁיִּירְשׁוּ בְנֵיהֶם אֶת הָאָרֶץ, וְשֶׁלֹּא יָמוּתוּ הֵם בַּמַּגֵּפָה וְגָזַר שֶׁיִּתַּמּוּ פִגְרֵיהֶם בַּמִּדְבָּר וְיָמוּתוּ שָׁם כָּל אֶחָד בְּבֹא יוֹמוֹ. וְהִנֵּה בְּמִשְׁנֵה תוֹרָה הִזְכִּיר מֹשֶׁה בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל תְּפִלָּתוֹ אֲשֶׁר הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְאָמַר ״וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי הַשֵּׁם כָּרִאשׁוֹנָה" וְגוֹ' (דברים ט יח), וּפֵרֵשׁ שָׁם (פסוק כו) תְּפִלָּתוֹ ״וָאֶתְפַּלֵּל אֶל ה' וָאוֹמַר" וְגוֹ', וְהִזְכִּיר גַּם כֵּן תְּפִלָּתוֹ עַל אַהֲרֹן (שם פסוק כ), וְלֹא הִזְכִּיר לָהֶם בַּמְּרַגְּלִים שֶׁהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם כְּלָל. וְכָל זֶה מִן הַטַּעַם שֶׁהִזְכַּרְתִּי, כִּי הוּא לֹא הִתְפַּלֵּל לִמְחֹל לָהֶם אֶלָּא שֶׁיִּשָּׂא לָהֶם וְיַאֲרִיךְ אַפּוֹ וְיִפְקֹד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים, וְלֹא הָיְתָה תְּפִלָּתוֹ שְׁלֵמָה עֲלֵיהֶם, וְעַל כֵּן לֹא הִזְכִּירָהּ לָהֶם כִּי הָיוּ יְכוֹלִין לִטְעֹן עָלָיו:

יגדל נא כח - להאריך אפך, כדכתיב: טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר.

יגדל נא כח ה' מדת הרחמים תנצח למדת הדין לכבוש כעסך וזהו כח כדכתיב טוב ארך אפיים מגבור. ד״‎א לעיל קאי ואמרו הגויים מבלתי יכולת לכך אמר עכשיו יגדל נא כח כלומר הראה גבורתך לכל שאתה יכול להכניסן לארץ ולהפיל לפניהם המלכים.

כח ה' באל״‎ף דל״‎ת.

כאשר דברת במעשה העגל יש חסרון ושנוי כאן ממה שיש בפרשת כי תשא אמנם אין בכך כלום כי כן דרך בכל המקרא כששינה הכתוב דבריו הוא משנה פעם שנית מפעם ראשונה.

וְעַתָּה יִגְדַּל נָא וְגוֹ׳. יֵשׁ לְהָעִיר: א׳ אָמְרוֹ וְעַתָּה. ב׳ אָמְרוֹ יִגְדַּל מַשְׁמַע שֶׁיַּעֲשֶׂה אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבּוֹ יִגְדַּל עוֹד, וְלֹא מָצִינוּ שֶׁעָשָׂה דָּבָר בְּעִנְיָן זֶה לְהִתְגַּדֵּל. ג׳ אָמְרוֹ נָא, אִם הַכַּוָּנָה הִיא עַתָּה הֲלֹא אָמַר עַתָּה יִגְדַּל, וְאִם לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה לָמָּה לֹא הִקְדִּימָהּ. ד׳ אָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, מַה דִּבֶּר ה׳ וְהֵיכָן דִּבֵּר. ה׳ תֵּיבַת לֵאמֹר, לְמִי יֹאמְרוּ הַדְּבָרִים.

אָכֵן לְצַד שֶׁנִּתְחַכֵּם מֹשֶׁה בְּטַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת כִּי יֵשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם גָּדוֹל בַּהֲמִיתָם, הוֹסִיף לְדַבֵּר כִּי עַתָּה יֵשׁ יִתְרוֹן לִגְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִם יָשׁוּב מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְיִכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, מַה שֶׁלֹּא הָיָה מִקּוֹדֶם עִנְיָן זֶה, וְהוּא שֶׁאַחַר שֶׁסִּפְּרוּ הַמְרַגְּלִים הַפְלָאַת תּוֹקֶף הָאָרֶץ וּגְבוּרַת הַגִּבּוֹרִים, וְאַף עַל פִּי כֵן הוֹרִישָׁם לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, בָּזֶה יִגְדַּל כֹּחַ ה׳.

וְאָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ - הוּא מַאֲמַר ״שְׁלַח לְךָ וְגוֹ׳ אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״ (במדבר יג:ב), וּפֵרַשְׁנוּהוּ בִּמְקוֹמוֹ שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּמַאֲמָר זֶה כִּי הוּא מְשֻׁלָּל מִבְּחִינַת הַהַשָּׂגָה כְּפִי בְּחִינַת הַיְּכֹלֶת, אֶלָּא בְּתוֹרַת מַתָּנָה אֲשֶׁר הוּא הַבּוֹרֵא נוֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ שָׁם. וּפְרָט זֶה אָמַר ה׳ אֵלָיו לֵאמֹר לְיִשְׂרָאֵל, וְהוּא מַאֲמַר ״דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר״.

וְאָמְרוֹ נָא - פֵּרוּשׁ ״עַתָּה״, וְכָפַל לוֹמַר שְׁתֵּי פְּעָמִים ״עַתָּה״, יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם (בראשית רבה פכ״א) שֶׁאָמְרוּ אֵין ״וְעַתָּה״ אֶלָּא תְּשׁוּבָה, וּלְפִי שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה׳ הַדְּבָרִים שֶׁאֵין כְּדַאי לֵיאָמֵר עַל הָאָדוֹן, הֲגַם שֶׁהָיָה אוֹמֵר דִּבְרֵי הַגּוֹיִם וְלֹא דִּבְרֵי עַצְמוֹ חָס וְשָׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ מִן הַמּוּסָר. וְתִמְצָא כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר שֶׁהַשּׁוֹמֵעַ בִּרְכַּת ה׳ מִפִּי עֵדִים, הֲגַם שֶׁאֵינָם אֶלָּא מְעִידִים מַה שֶׁאָמַר הָרָשָׁע הַמְּבָרֵךְ, אַף עַל פִּי כֵן קוֹרֵעַ הַשּׁוֹמֵעַ (סנהדרין ס.), וּכְמוֹ כֵן כְּשֶׁאָמַר מֹשֶׁה מַאֲמַר הַגּוֹיִם נֶגֶד כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, הִתְוַדָּה וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה עַל שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו דִּבְרֵי זִלְזוּל כְּנֶגֶד הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, וְהוּא מַאֲמַר ״וְעַתָּה״.

גַּם רָמַז הַכָּתוּב בְּמַאֲמַר וְעַתָּה שֶׁיִּקַּח תְּשׁוּבָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְאָמְרוֹ יִגְדַּל נָא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לד:) בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִים לַעֲמֹד. וְהַטַּעַם שֶׁיּוֹתֵר מִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמֵּטִיבִים הָרְשָׁעִים אֶת דַּרְכֵיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ יִגְדַּל נָא פֵּרוּשׁ, יִהְיֶה יוֹתֵר גְּדֻלַּת ה׳ עַתָּה כְּשֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה אַחַר הַמֶּרֶד. גַּם רָמַז בְּתֵבַת ״נָא״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (אבות ד,יז) יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וְכוּ׳:

עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְעַתָּה יִגְדַּל - פֵּרוּשׁ, מַה שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ מֵה׳ לֹא לְהַחְלִיט הַמְּחִילָה לְכָל הַמְּנַאֲצִים, אֶלָּא ״וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה׳״ - פֵּרוּשׁ לְהִתְנַקֵּם מֵהַמְּנַאֲצִים הָרְשָׁעִים שֶׁהֵם הַמְּרַגְּלִים, כִּי כְּשֶׁה׳ עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט בָּרְשָׁעִים שְׁמוֹ מִתְגַּדֵּל וּמִתְרוֹמֵם. וְאָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ הוּא מַה שֶׁאָמַר (במדבר י״ד:י״ב) ״אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר״, וּפֵרַשְׁנוּהוּ בִּמְקוֹמוֹ בְּאֶחָד מֵהַדְּרָכִים שֶׁחוֹזֵר לַמְרַגְּלִים. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״נָא״ - פֵּרוּשׁ עַתָּה בִּשְׁעַת מַעֲשֵׂה הָעֲבֵרָה וְלֹא יִתְלֶה לָהֶם זְמַן, וּכְמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה, דִּכְתִיב (במדבר י״ד:ל״ז): ״וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִיאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי ה׳״, וְעַיֵּן מַה שֶּׁפֵּרַשְׁתִּי שָׁם. וְאָמְרוֹ לֵאמֹר אוּלַי שֶׁבִּקֵּשׁ מֹשֶׁה מֵה׳ שֶׁיֹּאמַר הַדְּבָרִים לָהֶם קֹדֶם שֶׁיָּמוּתוּ כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ וְיֵחַתּוּ. אוֹ יִרְצֶה לֵאמֹר לְיִשְׂרָאֵל: רְאוּ אֵלּוּ שֶׁדִּבְּרוּ שֶׁקֶר מַה עָלְתָה בְּיָדָם - לְהַחֲרִירָם לְבַל יָשׁוּבוּ לְהַכְעִיס, וְכֵן אָמַר דָּוִד (תהילים ט׳:י״ז) ״בְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ רָשָׁע הִגָּיוֹן סֶלָה״. וְרָמַז בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ שֵׁם אֱלֹהִים, וְשֵׁם ״אֲדֹנָי״ שֶׁרָשַׁם הַכָּתוּב גַּם כֵּן יַגִּיד מִשְׁפָּט, וְאַחַר כָּךְ חָזַר לְעוֹרֵר הָרַחֲמִים עַל כְּלָלוּת הָעָם דִּכְתִיב ״סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה״.

עוֹד נִתְכַּוֵּן מֹשֶׁה בְּמַאֲמַר וְעַתָּה וְגוֹ׳ עַל מַה שֶׁאָמַר אֵלָיו ה׳ ״וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם״, שֶׁהֲגַם שֶׁיִּנָּחֵם ה׳ מֵהָרָעָה אֲשֶׁר אָמַר, לֹא מִפְּנֵי זֶה יָשׁוּב ה׳ מִדְּבָרוֹ הַטּוֹב. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות יא.) קִלְלַת חָכָם אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי וְכוּ׳, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּרָכָה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים. וְהוּא אָמְרוֹ וְעַתָּה, פֵּרוּשׁ וְגַם עַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה׳ שֶׁדִּבֵּר לֵאמֹר ״וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל״, לְקַיֵּם גּוֹי גָּדוֹל שֶׁיֶּשְׁנוֹ עַתָּה, וְיַגְדִּיל עֲשׂוֹת לְהוֹסִיף גּוֹי גָּדוֹל מִמֹּשֶׁה. וְתִמְצָא שֶׁכֵּן הָיָה, דִּכְתִיב ״וּבְנֵי רְחַבְיָה רָבוּ לְמַעְלָה״ (דברי הימים א כג,יז), וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז.) לְמַעְלָה מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר״, לְצַד שֶׁבְּעֵת אֲשֶׁר דִּבֵּר קָשׁוֹת כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל הֶאֱמִיר אֶת מֹשֶׁה בְּמִדָּה טוֹבָה, לָזֶה אָמַר ״דִּבַּרְתָּ״ - דִּבּוּר קָשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, ״לֵאמֹר״ - אֲמִירָה רַכָּה לְמֹשֶׁה.

עוֹד יִרְצֶה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ שֶׁיִּהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל, וְאָמְרוֹ לֵאמֹר פֵּרוּשׁ כְּנֶגֶד מַה שֶׁאָמַר ״וְעָצוּם מִמֶּנּוּ״, שֶׁתִּהְיֶה בְּחִינָתָם חֲזָקָה יוֹתֵר מֵהֶם:

וְיֵשׁ לָנוּ לַחְקוֹר זֹאת, לָמָּה לֹא שָׁאַל מֹשֶׁה דָּבָר זֶה כְּשֶׁאָמַר לוֹ כֵן כְּשֶׁעָשׂוּ הָעֵגֶל, כִּי גַּם שָׁם נֶאֱמַר לוֹ (שמות לב:י) ״וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל״? וְאֶפְשָׁר כִּי כָּאן בָּא בְּטַעֲנָה לְפִי שֶׁיָּצָא הַדָּבָר מִפִּי עֶלְיוֹן שְׁנֵי פְּעָמִים, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק בְּמַאֲמָרוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, דִּבַּרְתָּ בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל וְאָמַרְתָּ עַתָּה בְּמַעֲשֵׂה הַמְּרַגְּלִים.

עוֹד נִרְאֶה שֶׁבְּמַאֲמָר רִאשׁוֹן לֹא אָמַר ה׳ אֶלָּא ״וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל״ וְלֹא אָמַר ״וְעָצוּם מִמֶּנּוּ״, וּלְפִי אֶחָד מֵהַדְּרָכִים שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּמַאֲמַר ״וְעָצוּם מִמֶּנּוּ״ הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁהַגּוֹי גָּדוֹל שֶׁיִּהְיֶה מִמֹּשֶׁה הוּא מֵהָעָם עַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי, וְלָזֶה אַחַר שֶׁהִתְפַּלֵּל שֶׁתַּעֲמֹד הָעֲטָרָה בִּמְקוֹמָהּ בָּעָם הַיּוֹצֵא מִמִּצְרַיִם חָשׁ עַל טוֹבָתוֹ שֶׁאָמַר אֵלָיו ה׳ ״וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ״ וְגוֹ׳ שֶׁתִּתְבַּטֵּל, כִּי ה׳ לֹא אָמַר לַעֲשׂוֹתוֹ גּוֹי גָּדוֹל אֶלָּא מֵהָעָם, לָזֶה אָמַר ״יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה׳״ וְגוֹ׳. מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל לֹא אָמַר ה׳ אֶלָּא ״וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל״, מִן הַסְּתָם הֲגַם שֶׁחָזַר בּוֹ ה׳ וְנִחַם עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עַל עַמּוֹ לֹא מִפְּנֵי זֶה יִתְבַּטֵּל הַטּוֹב אֲפִלּוּ הָיָה עַל תְּנַאי, וְיִטַּע ה׳ בָּרוּךְ הוּא נִטְעֵי נְשָׁמוֹת חֲדָשׁוֹת לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת. וְאוּלַי כִּי זוֹ הָיְתָה כַּוָּנַת דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (ברכות לב.) שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כִּסֵּא שֶׁל שָׁלֹשׁ רַגְלַיִם לֹא יָכוֹל לַעֲמֹד שֶׁל רֶגֶל אַחַת וְכוּ׳, יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שְׁלֹשָׁה עַמּוּדִים״ וְכוּ׳ עַד כָּאן. וְקָשֶׁה, וְכִי מֹשֶׁה לֹא מֵהֶם הוּא, שֶׁיֹּאמַר עַל בָּנָיו שֶׁהֵם שֶׁל רֶגֶל אֶחָד? וְלִדְבָרֵינוּ יֻצְדְּקוּ הַדְּבָרִים, לְצַד שֶׁהַגּוֹי הָעוֹמֵד מִמֹּשֶׁה הֵם נִטְעֵי נְשָׁמוֹת שֶׁלֹּא בָּאוּ מֵאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּכְפִי זֶה אֵין לָהֶם אֶלָּא רֶגֶל אֶחָד.

עוֹד נִרְאֶה טַעַם שֶׁהִתְפַּלֵּל כָּאן, לְצַד שֶׁהֻבְטַח בַּגּוֹי הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ שֶׁיִּהְיֶה עָצוּם בְּמַדְרֵגַת הַקְּדֻשָּׁה וְטַהֲרָה שֶׁלֹּא יְנָאֵץ ה׳, לָזֶה הוּא שֶׁהִתְפַּלֵּל ״יִגְדַּל כֹּחַ ה׳״ עַל פְּרָט זֶה. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״יִגְדַּל נָא״, פֵּרוּשׁ, שֶׁמָּצִינוּ (ברכות לג:) שֶׁבְּחִירַת מַעֲשֵׂה הַטּוֹב אֵינָהּ בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה׳ אֲפִלּוּ בִּבְחִינַת דָּבָר זֶה לְהַמְצִיא נֶפֶשׁ נוֹטָה לְמַעֲשֵׂה הַטּוֹב.