בְּמִדְבַּר י״ד · י״ב

אַכֶּ֥נּוּ בַדֶּ֖בֶר וְאוֹרִשֶׁ֑נּוּ וְאֶֽעֱשֶׂה֙ אֹֽתְךָ֔ לְגוֹי־גָּד֥וֹל וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ׃

במילים פשוטות

ה׳ אומר: אכנו בדבר ואורישנו, ואעשה אותך לגוי גדול ועצום ממנו. רש״י מבאר ש״ואורישנו״ הוא לשון תירוכין, כלומר גירוש; ואם תאמר מה יהיה על שבועת האבות - התשובה שמשה ״מזרעם״, ולכן על ידו תוכל להתקיים ההבטחה. חזקוני מבאר ש״אכנו בדבר ואורישנו״ נאמר כדי שלא יתחלל שם ה׳ אם יימסרו ביד אויב, ולכן דווקא מיתה בדבר. כך הפסוק מציג הצעה אלוקית קיצונית: לכלות את העם ולהקים אומה חדשה ממשה עצמו. הצעה זו היא נקודת מבחן להנהגתו של משה, שיבחר בפסוקים הבאים להתפלל למען העם במקום לקבל את ההצעה.
מבוסס על רש״י, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ואורישנו. לְשׁוֹן תֵּרוּכִין, וְאִ"תֹּ מָה אֶעֱשֶׂה לִשְׁבוּעַת אָבוֹת?

ואעשה אתך לגוי גדול. שֶׁאַתָּה מִזַּרְעָם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

אֶמְחִנוּן בְּמוֹתָא וַאֲשֵׁצִנוּן וְאֶעְבֵּד יָתָךְ לְעַם רַב וְתַקִיף מִנְהוֹן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

אכנו בדבר ואורשנו שלא יתחלל שמי למסרם ביד אויב.

מקור: ספריא · נחלת הכלל