לְמַטֵּ֥ה אֶפְרָ֖יִם הוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נֽוּן׃

הפסוק מונה את נציג שבט אפרים: הושע בן נון. זהו יהושע, שיהיה לימים תלמידו וממשיכו של משה, ובפסוק טז יסופר שמשה שינה את שמו מהושע ליהושע. כאן עדיין הוא מכונה בשמו המקורי, הושע. על פי הפשט, הפסוק ממשיך את רשימת השלוחים ומתעד את נציגו של אחד השבטים החשובים. תרגום אונקלוס מוסר את הפסוק כלשונו. הזכרת הושע בן נון ברשימה מכינה את הקרקע להמשך הפרשה, שבו יתגלה כאחד משני המרגלים שנשארו נאמנים לה׳ ולא נגררו אחר דיבת המרגלים.