בְּמִדְבַּר י״א · ל״ד

קוראים את שם המקום ההוא ״קברות התאווה״, כי שם קברו את העם המתאווים. אבן עזרא מבאר ש״ויקרא״ מוסב על הקורא או על משה, ו״קברו״ על הקוברים. חזקוני מעיר שחסר שם הקורא, כמו במקומות אחרים בתורה. שם המקום נועד להנציח את האירוע - קבורת המתאווים שנענשו על תאוותם. כמנהג התורה לקרוא שמות למקומות על שם מאורעות, נחקק כאן החטא והעונש בזיכרון הדורות, כאזהרה מפני תאווה גשמית מופרזת ומרי בה׳.