וַיֵּצֵ֣א מֹשֶׁ֔ה וַיְדַבֵּר֙ אֶל־הָעָ֔ם אֵ֖ת דִּבְרֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיֶּאֱסֹ֞ף שִׁבְעִ֥ים אִישׁ֙ מִזִּקְנֵ֣י הָעָ֔ם וַֽיַּעֲמֵ֥ד אֹתָ֖ם סְבִיבֹ֥ת הָאֹֽהֶל׃

וּנְפַק משֶׁה וּמַלִיל לְעַמָא יָת פִּתְגָמַיָא דַיְיָ וּכְנַשׁ שַׁבְעִין גַבְרָא מִסָבֵי עַמָא וַאֲקֵים יָתְהוֹן סְחוֹר סְחוֹר לְמַשְׁכְּנָא

ויצא משה. מאהל מועד:

וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר וְגוֹ׳. הִקְדִּים הַדְּבָרִים אֶל הָעָם, וְאַחַר כָּךְ אָסַף הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר לֹא כֵן מָצִינוּ בְּסֵדֶר דִּבְרֵי ה׳ אֵלָיו שֶׁהִקְדִּים אֲסִיפַת זְקֵנִים וְאַחַר כָּךְ ״וְאֶל הָעָם תֹּאמַר״ (במדבר יא:יח), לְצַד שֶׁדָּן בְּדַעְתּוֹ כִּי דַּעַת עֶלְיוֹן הִיא לְהַקְדִּים מַאֲמָרוֹ לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁאִם הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ לְהַקְדִּים הָאֲסִיפָה לֹא הָיָה לוֹ לְצַוּוֹת לוֹ מַאֲמַר הָעָם, אֶלָּא הֲרֵי זֶה מַגִּיד שֶׁיַּקְדִּים מַאֲמָר לָעָם וְאַחַר כָּךְ יֶאֱסֹף הַזְּקֵנִים לָאֹהֶל וְיַעֲשֶׂה כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן.

וְטַעַם אֲשֶׁר הִקְדִּים ה׳ מַאֲמַר הָאֲסִיפָה, לְצַד שֶׁבָּזֶה הָיְתָה תְּשׁוּבָה לְדִבְרֵי מֹשֶׁה שֶׁאָמַר ״לֹא אוּכַל לְבַדִּי לָשֵׂאת אֶת כָּל הָעָם״, לָזֶה הִקְדִּים לַהֲשִׁיבוֹ עַל דְּבָרָיו תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ צִוָּהוּ לְדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְיָדַע ה׳ כִּי מֹשֶׁה חָכָם לֵדַע הַצָּרִיךְ לְהַקְדִּים, כְּמוֹ שֶׁכֵּן הִשְׂכִּיל עֲשׂוֹת.

עוֹד אֶפְשָׁר לוֹמַר כִּי מַאֲמַר וַיְדַבֵּר אֶל הָעָם אֵת דִּבְרֵי ה׳ הֵם דִּבְרֵי אֲסִיפַת הַזְּקֵנִים לְבַד, וְחָשַׁב עַד אֲשֶׁר יִגְמֹר מַה שֶׁצִּוָּה ה׳ בַּאֲסִיפַת הַזְּקֵנִים וְיֵצֵא לְדַבֵּר אֶל הָעָם מַאֲמַר שֵׁנִי ״וְאֶל הָעָם תֹּאמַר״, וְגַם מִדִּבְרֵי מִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא מַשְׁמַע כֵּן.