בְּמִדְבַּר י׳ · ל׳

אל ארצי ואל מולדתי. אִם בִּשְׁבִיל נְכָסַי, אִם בִּשְׁבִיל מִשְׁפַּחְתִּי:

וַאֲמַר לֵהּ לָא אֵזִל אֶלָהֵן לְאַרְעִי וּלְיַלָדוּתִי אֵזִל

אל ארצי. שאדור שם היום ושם נולדתי:

כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך לא אניח הודאי בשביל הספק.

כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְגוֹ׳ אֵלֵךְ. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר תֵּבַת אֵלֵךְ, וַהֲלֹא מוּבָן הוּא מֵאָמְרוֹ ״לֹא אֵלֵךְ כִּי אִם״ וְגוֹ׳? יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא יתרו) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ״, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר שִׁלְּחוֹ מִכְּבוֹדוֹ שֶׁל עוֹלָם, רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר אָמַר לוֹ: כְּלוּם הַנֵּר מְהַנֶּה אֶלָּא בִּמְקוֹם הַחֹשֶׁךְ? מָה אֲנִי מְהַנֶּה בֵּין חַמָּה וּלְבָנָה? אֶלָּא אֲנִי הוֹלֵךְ לְאַרְצִי וּמְגַיֵּר כָּל בְּנֵי מְדִינָה וַאֲבִיאֵם לִלְמֹד וְכוּ׳. יָכוֹל הָלַךְ וְלֹא עָשָׂה כֵן? הֲרֵי אוֹמֵר (שופטים א:טז) ״וּבְנֵי קֵינִי״ וְגוֹ׳. מִתּוֹךְ דִּבְרֵיהֶם מַשְׁמַע שֶׁרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סוֹבֵר שֶׁיִּתְרוֹ לֹא נִתְגַּיֵּר, וְשִׁלְּחוֹ מֹשֶׁה מִכְּבוֹדוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּלְרַבִּי אֶלְעָזָר נִתְגַּיֵּר. וּלְדִבְרֵי שְׁנֵיהֶם יִתְיַשֵּׁב יִתּוּר אֵלֵךְ עַל נָכוֹן. לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ נִתְכַּוֵּן לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לֹא אֵלֵךְ כִּי אִם אֶל אַרְצִי, וְלֹא לְטַעַם חֲבִיבוּת אַרְצִי לְבַד, אֲבָל זוּלַת זֶה הָיִיתִי יוֹשֵׁב, לֹא כֵן הוּא אֶלָּא אֵלֵךְ עַל כָּל פָּנִים. וְלִסְבָרַת רַבִּי אֶלְעָזָר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לֹא אֵלֵךְ פֵּרוּשׁ, לַחֲלוּטִין בַּהֲלִיכָה זוֹ, כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי פֵּרוּשׁ, אֶל אֲשֶׁר יֵאוֹת לִבְנֵי אַרְצִי וּמוֹלַדְתִּי, אֵלֵךְ לְגַיְּרָם וְלָשׁוּב. וְכָפַל לוֹמַר ״אַרְצִי וּמוֹלַדְתִּי״ לוֹמַר: אִם אֶמְצָא מָקוֹם אֲגַיֵּר כָּל בְּנֵי מְדִינָתִי, וּלְפָחוֹת בְּנֵי מוֹלַדְתִּי.