וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

הפסוק פותח דיבור חדש של ה׳ אל משה, המקדים את הציווי על הבדלת שבט לוי. לפי פשט הכתוב זהו פתיח קבוע בתורה, ״וידבר ה׳ אל משה לאמר״, המסמן תחילת עניין חדש ומכין את הקורא לציווי שיובא מיד לאחריו. כאן הדיבור בא לבאר מדוע לא נמנו הלווים עם שאר השבטים ומה תפקידם המיוחד. הפתיחה בציווי ישיר מאת ה׳ מדגישה שהבדלת שבט לוי אינה החלטה של משה מעצמו אלא ציווי אלוהי מפורש. אין בפסוק תוכן פרשני מעבר לתפקידו כמבוא לדברי ה׳ שבפסוקים הבאים, המסבירים את ייעוד הלווים לשמירת המשכן ולשירותו.