בְּמִדְבַּר א׳ · מ״ז

וְלֵוָאֵי לְשִׁבְטָא דַאֲבָהַתְהוֹן לָא אִתְמְנִיאוּ בֵּינֵיהוֹן

התפקדו. משני בנינים. כי הוא בנין התפעל ועם בנין שלא נקרא שם פועלו:

וְהַלְוִיִּם לְמַטֵּה אֲבוֹתָם לֹא הָתְפָּקְדוּ בְּתוֹכָם - הִנֵּה מִתְּחִלָּה רָאָה מֹשֶׁה מִדַּעְתּוֹ שֶׁלֹּא לִמְנוֹת הַלְוִיִּם, מִפְּנֵי שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ (במדבר א׳:ד׳) ״וְאִתְּכֶם יִהְיוּ אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה״ וְגוֹ', כִּי לְכָל הַמַּטּוֹת הַנִּמְנִים יִהְיוּ נְשִׂיאֵיהֶם. וּבַעֲבוּר שֶׁלֹּא מִנָּה מִבְּנֵי לֵוִי נָשִׂיא, לֹא מָנָה אוֹתָם. וְהִנֵּה מֹשֶׁה מְסֻפָּק בְּעִנְיַן הַלְוִיִּם וְלֹא יָדַע מַה יַעֲשֶׂה לָהֶם, וְכַאֲשֶׁר הִשְׁלִים כָּל הַפְּקוּדִים בָּעָם וְנִשְׁאֲרוּ הַלְוִיִּם לְבַדָּם, פֵּרֵשׁ לוֹ הקב״ה שֶׁלֹּא יִמְנֶה אוֹתָם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִמְנֶה אוֹתָם לְבַדָּם כִּי יַפְקִידֵם עַל מִשְׁכַּן הָעֵדוּת. וְאָמַר (במדבר ג׳:י״ד) ״פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי״ - שֶׁיִּפְקְדֵם הוּא לְבַדּוֹ בְּלֹא הַנְּשִׂיאִים, וְהוּא קָרָא אַהֲרֹן שֶׁיִּהְיֶה עִמּוֹ כִּי הוּא נְשִׂיא הַשֵּׁבֶט הַהוּא, וְכַאֲשֶׁר הָיוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל בְּשִׁבְטֵיהֶם כֵּן יִהְיֶה נְשִׂיא הַלְוִיִּם בָּם. וְאוּלַי זֶה טַעַם הַנִּקּוּד עַל ״וְאַהֲרֹן״ (שם פסוק לט), כִּי לֹא הָיָה הוּא עַל פִּי ה' בְּפֵרוּשׁ. וְאַחֲרֵי כֵן בִּפְקֻדַּת הַלְוִיִּם עַל עֲבוֹדָתָם וְעַל מַשָּׂאָם קָרָא מֹשֶׁה לִנְשִׂיאֵי הָעֵדָה שֶׁיִּהְיוּ עִמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ד׳:מ״ו) ״אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּנְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַלְוִיִּם״, כִּי נָכוֹן הוּא שֶׁיַּסְכִּימוּ כֻלָּם וְיִרְאוּ בְּתִקּוּן הַמִּשְׁמָרוֹת. וְגַם שָׁם חָזַר וְאָמַר בְּמָקוֹם אַחֵר (להלן ד לז מה) ״אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פִּי ה' בְּיַד מֹשֶׁה״, שֶׁכְּבָר רָמַז בַּנִּקּוּד כִּי אַהֲרֹן הָיָה עִמּוֹ חוֹבָה שֶׁרָאָה מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת כֵּן, וּנְשִׂיאֵי הָעֵדָה רְשׁוּת שֶׁקְּרָאָם מֹשֶׁה לִנְהֹג בָּהֶם כָּבוֹד. וּבְמַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת (בכורות ד׳) אָמְרוּ כִּי הַנְּקֻדָּה עַל אַהֲרֹן לִרְמֹז שֶׁלֹּא נִמְנָה הוּא בְּמִנְיַן הַלְוִיִּם כְּלָל:

והלוים למטה אבתם לא התפקדו בתוכם - כמו שמפרש והולך: אך את מטה לוי לא תפקוד וגו' ומפרש הטעם, כי לא ילכו בצבא המלחמה, אלא הפקד את הלוים על משכן העדות וגו'.

וְהַלְוִיִּם לֹא הָתְפָּקְדוּ וְגוֹ׳. פֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה (פסוק ב׳) כַּוָּנָתוֹ בְּמַאֲמָר זֶה.