פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה שִׁמְע֑וֹן תִּשְׁעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁלֹ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ {פ}

הפסוק מוסר את מספר פקודי שבט שמעון: תשעה וחמישים אלף ושלוש מאות. זהו סיכום המניין של שבט שמעון, הזכרים מבן עשרים שנה ומעלה היוצאים לצבא. לפי פשט הכתוב זהו תיעוד מדויק של מספר הלוחמים בשבט שמעון, הנמסר לאחר ההקדמה הקבועה המתארת את אופן המניין. התורה ממשיכה למסור את התוצאות שבט אחר שבט בלשון ברורה, כדי לשקף את גודלו של כל שבט ואת חלקו בצבא ישראל. אין בפסוק פרשנות נוספת מעבר למסירת המספר, והוא חלק ממערך התוצאות המסכם את מפקד השבטים, כל אחד בנפרד לפי מניינו.