הֲל֣וֹא כִבְנֵי֩ כֻשִׁיִּ֨ים אַתֶּ֥ם לִ֛י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל נְאֻם־יְהֹוָ֑ה הֲל֣וֹא אֶת־יִשְׂרָאֵ֗ל הֶעֱלֵ֙יתִי֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּפְלִשְׁתִּיִּ֥ים מִכַּפְתּ֖וֹר וַאֲרָ֥ם מִקִּֽיר׃

הֲלָא כִּבְנִין רְחִימִין אַתּוּן חֲשִׁיכִין קָדָמַי בֵּית יִשְׂרָאֵל אֲמַר יְיָ הֲלָא יַת יִשְׂרָאֵל אַסְקֵית מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם וּפְלִשְׁתָּאֵי מִקַפּוּטְקַיָא אֲרם מִקִּירְנֵי:

הלא - אמר יפת: נשי הכושים הפקר ואין איש יודע מי אביו ואתם בני אב אחד הייתם אינכם כמו הפלשתים מכפתור וארם מקיר שנתערבו. ויתכן: כי טעם הלא את ישראל העליתי הנה כבר ידוע כי אני אביכם. וכן אמר משה: הלא הוא אביך קנך.

ומ"ם מארץ - ישרת בעבור אחרת וככה הוא, העליתיך ממצרים ומפלשתים ומכפתור וארם מקיר.

הלא כבני כושיים וגו׳. כמו בני כושיים שהמה עבדים לאדוניהם עבדות עולם כן אתם לי עבדים כל ימי עולם כי הלוא העליתי אתכם מארץ מצרים מבית עבדים לכן אתם לי לעבדים:

ופלשתיים מכפתור. ר״ל וכי העליתי את פלשתיים בני כפתור מן המקום שגלו שמה:

וארם מקיר. ר״ל וכי אעלה את ארם מקיר שיגלו שמה ע״י מלך אשור כמ״ש (במ״ב) וכאומר הואיל ולא עשיתי ולא אעשה לאומה אחרת כפי מה שעשיתי עמכם לכן קנוים אתם לי לעבדים:

כבני כושיים. הם האנשים השחורים מבני כוש בן חם:

הלוא כבני כושיים, אחר שנבא פורעניות, סיים את ספרו בדברי תנחומין, אומר אתם מיוחדים לי כבני כושיים שהם מצויינים ונכרים תמיד ומיוחדים לאבותיהם ע"י שחרות עורם, שהגם שיגלו ויתערבו בין עמים אחרים בל יתערבו עמהם, כן אתם הגם שתגלו ותתערבו בין העמים תמיד תהיו נכרים כי אתם לי. כי אתם בני ישראל, וכל רואיהם יכירום כי הם בני אל חי, ומביא ראיה לזה הלא את ישראל העליתי מארץ מצרים שהגם שהייתם במצרים ימים רבים גולים ומשועבדים, בכ"ז לא התערבתם עם המצריים והעליתי את ישראל מופרד וניכר בשמו וביחוסו, אבל הכי פלשתים (העליתי) מכפתור וארם מקיר בתמיה? פלשתים שנכבשו בימים קדמונים ע"י הכפתורים כמ"ש והעוים היושבים בחצרים עד עזה כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם, ואח"כ חזרו הגולים לארץ פלשתים כמ"ש כי שודד ה' את פלשתים שארית אי כפתור, בכ"ז הכי העליתי את פלשתים, או כשאעלה את ארם מגלותם לקיר (שלשם הגלה אותם מלך אשור) וכי אעלה את ארם, הלא בגלותם יתערבו עם העמים ויתבטלו בתוכם ולא יהיו עוד פלשתים וארמים רק כפתורים ואנשי קיר, כי כבר חדלו מהיותם הגוי אשר היו מקודם שגלו, רק ישראל נשארו ישראל ולא התחתנו ולא התערבו עמהם, כמ"ש ונודע בגוים זרעם וכו', ובאר הדבר.