הִנֵּ֞ה עֵינֵ֣י ׀ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה בַּמַּמְלָכָה֙ הַֽחַטָּאָ֔ה וְהִשְׁמַדְתִּ֣י אֹתָ֔הּ מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֑ה אֶ֗פֶס כִּ֠י לֹ֣א הַשְׁמֵ֥יד אַשְׁמִ֛יד אֶת־בֵּ֥ית יַעֲקֹ֖ב נְאֻם־יְהֹוָֽה׃

הָא קֳדָם יְיָ אֱלֹהִים גְלַן עוֹבְדֵי מַלְכוּתָא חַיֶבְתָּא וֶאֱשֵׁיצֵי יָתָהּ מְעַל אַפֵּי אַרְעָא בְּרַם אֲרֵי לָא גְמִירָא וְשֵׁיצָאָה אֱשֵׁיצֵי יַת בֵּית יִשְׂרָאֵל אֲמַר יְיָ:

הנה - מי גרם לכם להיותכם כבני כושיים שלא תדעוני? המלכים שלכם, כי כל מלכי ישראל עשו הרע, על כן אשמיד ממלכת ישראל ולא יהיה עליהם מלך עוד בגלות שומרון והשבטים ביד מלך אשור.

הנה עיני אד׳. ר״ל הואיל וכן הוא ואתם פשעתם בי לכן הנה עיני ה׳ והשגחתו בממלכה החטאה היא מלכות אפרים להשמיד אותה:

אפס וגו׳. רק לא אשמיד את בית יעקב את המון העם וכל וכל כי לבד המלוכה אשמיד ולא יהיה בהם עוד מלך:

אפס. עניינו כמו רק וכן ואפס את הדבר (במדבר כב):

הנה עיני ה' בממלכה החטאה, בעת ישים ה' פניו להעניש את ממלכה על חטאתיה, אז והשמדתי אותה מעל פני האדמה תשמד האומה ההיא ותחדל מהיות עם, אפס כי לא השמיד אשמיד את בית יעקב, שהם הגם שיעניש ה' אותם לא ישמד עצמותם ויהיו תמיד בית יעקב נכרים במשפחותיהם ונמוסיהם: