אכן המרדכי בהלכות ס"ת (סימן תתקנ"ב) כתב שם ז"ל בשם ר"ץ אם כתב ודבקה שלא יוכל להפרידה אח"כ דהוי חק תוכות, ואין נראה אלא ה"ל כשאר טעות ויוכל לתקן. וראיה דאמרינן בהבונה דף ק"ד ע"ב שקליה לגג דחי"ת ועשאו שני זייני"ן חייב, רבא אמר כגון שנטלו לתגו של דלי"ת ועשאו רי"ש חייב, ולדבריו היינו חק תוכות והיאך חשיב ליה כתב גבי שבת, אלא נראה כיון שהוא מתעסק בהפרדת האותיות אינו חק תוכות. וכתב תו באותו הלכות (סימן תתקנ"ג), וז"ל, ואם הודבקו ה' וקו"ף ברגליהן לגגיהן לא ידע אם יכול להפרידן בסכין ולעיל פי' דהוי כחק יריכות ושרי, וכן מצאתי שחזר בו ר"ץ מה שפירש לעיל דהוי חק תוכות, עכ"ל. והנה לשיטת מרדכי ור"ץ אחר חזרה ס"ל דלא הוי חק תוכות כי אם כשכל האות נעשית ע"י חקיקה כמו שפירשתי הא דחק תוכות של אותיות וצדיהן והאותיות בולטות אינו כתב לפי שלא צייר את האותיות אלא חקק סביבותיהם והעץ כמות שהי' בדפוס האותיות מאליו, ע"כ, אבל אם כתב כל האות אלא שנסתם קצת במקום מן הראוי להיות פתוח כיון שהוא מתעסק בהפרדת האותיות חק יריכות מקרו.
תורת נתנאל · חלק ז׳ סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Netanel, Modiin Illit, 2009
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תורת נתנאל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.