תורת נתנאל · חלק ז׳ סימן ז׳

גרסינן בגיטין דף כ' (ע"א) ת"ר וכתב ולא וחקק, למימרא דחקיקה לאו כתיבה, ורמינהו עבד שיצא בכתב שע"ג טבלא ופנקס יצא לחירות, אמר רבי אלעזר ל"ק הא דחק תוכות הא דחק יריכות. והנה רוב פוסקים קדמאי ובתראי הלא המה רא"ש (בשו"ת כלל ג' סימן ט"ז) וראב"ן, בעל התרומה (סימן ר"ה) ורשב"א (בשו"ת סימן תרי"א), אור זרוע, האגור ומהר"מ, ומהאחרונים בעל תרומת הדשן (סימן מ"ח), מהר"י קלון ל"ב ורד"ק, ובבית יוסף סי' (ל"ו) [ל"ב] בארוך וקצר (סע' י"ח) חושבים מ"ם פתוח שעשאה כסתומה או יודי"ן שבאל"ף אם נגעו בקו האמצע ואפילו ההי"ן וקופי"ן אם נגעו בגגו שעליהם לדעת מהרי"ו (דינין והלכות) סימן ס"ד ותה"ד לחק תוכות ממש ואוסרים לחוק הנגיעה ופוסלים אפילו בדיעבד.