גרסינן בגיטין דף נ"ד ע"ב ההוא דאתא לקמיה דרבי אמי, א"ל ספר תורה שכתבתי לפלוני אזכרות שלו לא כתבתי לשמן, א"ל ספר תורה ביד מי, א"ל ביד לוקח, א"ל נאמן אתה להפסיד שכרך ואי אתה נאמן להפסיד ס"ת, עכ"ל. והנה וודאי אי ידע הך סופר מהלכות חק תוכות ואתא מדנפשיה ואמר ס"ת שכתבתי לפלוני כמה פסולי חק תוכות כתבתי בתוכו, אמינא כמו כן כיון דס"ת ביד לוקח נאמן להפסיד שכרו ואינו נאמן להפסיד ס"ת, דאיכא למימר דמשקר ונתכוון להקניט, וסבר נמי שלא יפסיד אלא שכר אותן תיבות ואותיות כדאמרינן בהאי עובדא דר' אמי דטעה בדר' ירמיה.
תורת נתנאל · חלק ז׳ סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Netanel, Modiin Illit, 2009
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תורת נתנאל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.