ועתה נחפשה בחיפוש ונרות נר תורה לטהר אשה לבעלה, אף שהיא משנה שאינה צריכה לנדון דידן, מ"מ נברר הדין זה כי היכי דנסמוך עלה למחר ע"פ הגדת הרופא וחכמה שע"י קורת הלידה והמילדת אירע לה מקרה זה. ודעתי נוטה להתיר אשה ע"י רופאים אף שהמה אינם נימולים, כי סתמא קאמר תלמודא (נדה כב ע"ב) וחכמים שאלו לרופאים, והלא הש"ס מורה שצריך שני רופאים, ועובדא דידן הרי רופא וחכמה נחשבת ג"כ לרופא ועדיפא מיניה כי אין חכם כבעל נסיון, כי היא יודעת ובקיאה טפי, מחמת שרגילה בה בכל יום ואינה בושה לבדוק היטב, ואינה דומה ראות עין השכל לרואה עין ממש. וזה יתד שלא תמוט ששאלת הרופאים יהיה ע"י חקרי לב, כדקאמר וחכמים שאלו לרופאים.
תורת נתנאל · חלק ד׳ סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Netanel, Modiin Illit, 2009
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תורת נתנאל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.