ועם דברי אלו מיושב היטב מה שמקשין העולם בתוס' דף ג' (ע"ב) ד"ה דתנן וכו', כיון דבדיעבד כשר לא היו מתקנים לומר בפ"נ וכו', ע"כ, לפי מה שכתבו תוס' ד"ה אי מההיא בשם ר"י דתרי מיני דיעבד הם, א"כ מאי פריך מר"א שם בשמעתי' דאמר כשר דילמא היינו בדיעבד אם נתן הגט אף שעדיין לא ניסת כשר, ומתני' דתקנו לומר בפ"נ היינו אפילו בדיעבד שלא ראה הכתיבה אפ"ה פסול ליתן. אבל לפי מה שכתבתי לק"מ, דלפי הך תי' של תוס' דכיון דדיעבד כשר לא היו מתקנים לומר בפ"נ ופ"נ א"א לומר הך תי' של ר"י דתרי מיני דיעבד, דע"כ במדינת הים אסור בדיעבד אפילו אם נתן הגט, דאלת"ה ל"ל משנה יתירא בבא מציעתא דמביא גט ממדינה למדינה במדינת הים וכו'. וא"ל דה"א אם בדיעבד לא ראה כתיבת הגט כשר לכתחילה ליתן, אלא לכתחילה צריך לראות כתיבת הגט, הא כיון דדיעבד כשר לא היו מתקנין לומר בפ"נ, ודו"ק.
תורת נתנאל · חלק ל״ז סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Netanel, Modiin Illit, 2009
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תורת נתנאל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.