והנה לכאורה דברי תוס' אלו תמוהים, איך אסיק אדעתי' למימר הכי דבמדינות הים אי לא ראה כתיבת הגט לכתחילה אסור ליתנו אבל אם נתנו כשר, ל"ל בבא מציעתא המביא ממדינה למדינה במדינת הים, אי לדיוקא דבארץ ישראל ממדינה למדינה מותר ה"ל למיתני בהדיא ממדינה למדינה בא"י אין צריך, דלמדינת הים בבא שאינו צריכא הוא, דאין לומר דאי לא תני בבא יתירא ה"א דאינו אסור אלא לכתחילה צריך שיראה כתיבת הגט, דכבר כתבו ותירצו לעיל דף ג' ע"ב ד"ה דתנן אין כותבין לכתחילה, וז"ל, וי"ל דכיון דאינו אסור לכתחילה לא מתקנינן לומר בפ"נ ובפ"נ, רק בא"ד מתרצים תוס' בע"א מדתנן בפ"ב אי לא אמר בפ"נ ובפ"נ פסול משמע דאפילו בדיעבד, וא"כ מה שתירץ ר"י כאן להך תי' מדקתני בפ"ב פסול, וא"כ מתרצין תוס' שפיר דאי לא תני מתני' בפ"ב דפסול ה"א דבמדינת הים דבדיעבד אם נתנו הגט כשר, וכ"ת בבא מציעתא ל"ל דאי לא תני הך סברא דמפני איסור לכתחילה לא היו מתקנין לומר בפני נכתב ובפני נחתם, ודו"ק.
תורת נתנאל · חלק ל״ז סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Netanel, Modiin Illit, 2009
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תורת נתנאל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.