תורת נתנאל · חלק ג׳ סימן ו׳

ונראה לפע"ד ראיה לדבר, דהנה החכם צבי בתשובתו (סימן מ"ו) הקשה בזה הלשון, והדבר תמוה מאד בעיני שהרי אף בכתמים קלים שנינו בסוף פרק הרואה כתם (נדה דף נ"ח) (ע"ב) אם יש בה מכה והיא יכולה להתגלע ולהוציא דם הרי זו תולה בה, הרי דלא תלינן אפילו כתם אלא במכה שהיא יכולה להתגלע ולהוציא דם, וא"כ היאך תסיק אדעתין למימר ברואה ממש שאף בסתם מכה [שאין אנו יודעים בה אם יכולה להגלע ולהוציא דם] תולה בה, יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא, עכ"ל. ובאמת מזה לק"מ דהא רש"י פירש אם יש בה מכה יבשה וראויה להתלחלח כו', וא"כ י"ל דאם ידעינן בוודאי ברואה דם שמכתה יבשה בשעת ראייתה לכ"ע אין תולין, משא"כ בכתם דאע"ג דעכשיו היא יבשה אפ"ה תולין בה. וכן כתב הרשב"א בתורת הבית בשער ד' בית ז', וז"ל, ואם יש בה מכה והיא יכולה להתגלע ולהוציא דם אע"פ שעכשיו עלה עליה קרום ואינה מטפטפת אפ"ה תולה בה שמא גלעה שלא מדעת, עכ"ל. משא"כ ברואה דם ממש אין תולין אלא בספק יבשה אבל אם ידעינן דעכשיו היא יבשה לא שייך לתלות בה. ובשו"ת שבות יעקב ח"ב סי' ע"ד מצאתי אחר כתבי זאת, וז"ל, אחר עיון היטב ראיתי שאין כאן אפי' קצת תימה על הרשב"א באשר שלא העתיק המשנה בצורתה, כי הא לך לשון המשנה, מעשה באשה אחת שבאתה לפני רבי עקיבא, אמרה לו ראיתי כתם, אמר לה שמא מכה יש בך, אמרה לו הן וחייתה, אמר לה שמא יכולה להגלע ולהוציא דם, אמרה לו הן, וטהרה. הרי משמע להדיא מדלא אמר לה מתחלה שמא מכה יש בך שהדם שותת ויורד ממנה, אלא ודאי כל שיש בה מכה תולה בה הכתם אלא כשאמרה חיתה המכה הוצרך לשאול לה שמא יכולה להתגלע, עכ"ל, ר"ל כשחייתה המכה א"כ לא שייך תו לומר סברת הרשב"א דא"א למיקם עלה דמלתא ואתה בא לאוסרה לעולם, דהא השתא חייתה המכה ומותרת אח"כ לבעלה. אך הא קשה לי קצת מה שהשיב ר"ע לתלמידיו לא אמרו החכמים הדבר להחמיר אלא להקל כו', הא כיון דלהרשב"א בין בשעת ווסתה ובין אינה מרגשת לעולם תולין באם יש לה מכה, א"כ מה קולא יש בכתם מברואה דם. בשלמא לשיטת שאר פוסקים י"ל דהקולא היא בכתם אפילו בשעת ווסתה ואינה מרגשת אפ"ה בכתם מותר וברואה אסור, אבל לשיטת הרשב"א קשה. ודוחק לומר דנפ"מ לענין אם ידעינן בודאי בשעת ראיה דהמכה יבשה שאסורה, דזה פשיטא מהיכי תיתי יעלה על הדעת דממנה בא הדם, דהא ידעינן בודאי שחייתה המכה בשעת ראיה ואינה מטפטפת, ומאי אריא דאורייתא או דרבנן. אבל לדברי אאמ"ו לק"מ, דברואה דם אם יש לה מכה במקום אחר שלא במקום המקור גם הרשב"א מודה דבעי שיודעת דמן המכה בא הדם הא לא"ה אסור, אבל בכתם לעולם מותר, ולפ"ז לק"מ כל הקושיות על הרשב"א שהרעישו האחרונים הנ"ל.