תורת נתנאל · חלק ג׳ סימן י״א

ואבא בחיל ורעדה, ולבי וקולמוסי מוד' שלא למעשה או להלכה הנני כותב ככה, זולת להורני אם טעיתי בדבר, להביר התבן מן הבר, ולהעמידני על האמת והישר, ולהסיר המתע' והמעוק' אל המישור. וזהו דהנראה לפי דעת הרשב"א דהיכי דיש בה מכה תוכל לבדוק בשפופרת, והיינו מתחלה תבדוק שלא במקום הכאב (דמסתמא היא יודעת מקום המכה ע"י הכאב), ואם תמצא שם דם על ראש המוך א"כ היא יודעת שמן המקור הוא וטמאה, ובזה תמתין ה' או ו' או ז' ימים ואח"כ תוכל לספור ז' נקיים, וככה תנהוג מאז והלאה לעונה בינונית, ובנתיים תולה במכה. ועל בדיקת שפופרת במכה שכתב הרשב"א, לא מצינו בשום מקום בהפוסקים שחולקים עליו, ועל בדיקה זו סומכין אפילו בזמן הזה, וזה עשרים שנה שהורה הרב אב"ד פה דבר זה עם הסכמת כל חכמי האפלנ"טין פה פראג, כן שמעתי ממגידי אמת. ואל יקשה בעיניו א"כ אם תראה דם מחמת תשמיש אם תבדוק אח"כ בשפופרת תהא אסורה לבעלה, והרבה חשו חכמים בדבר כנודע בכל הפוסקים. דבר זה ליתא, דאף אם תראה שלא בשעת ווסתה דם מחמת תשמיש, לא תבדוק בשפופרת בעת ההיא, דל"צ בדיקת שפופרת אם יש לה מכה כמ"ש הרשב"א דבגמ' מוכח דתולין במכה בלא בדיקת שפופרת דלא אמרתי שתבדוק בשפופרת רק להקל כי היכי דלא נאמר וכי לא תהא טמאה לעולם, ועוד לעת תשמיש א"א לה לבדוק בשפופרת כיון דמכתה ודאי מוציא דם, וכמו שהשיג אמ"ו הגאון מהר"י נר"ו שכתבתי לעיל.