תורת נתנאל · חלק כ״ז סימן י״ג

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה המורם מדברינו דיותר מסתבר אפילו מדאורייתא להקל גבי ממון דסמכינן אסימנים, אבל באיסורא לא סמכינן אסימנים למ"ד סימנין דאורייתא. יען אאמ"ו הגאון נר"ו דעתו נוטה דיותר יש להקל גבי עגונה (לעיל עמוד פד ד"ה אמנם), והביא ראיה לדבריו (שם ד"ה ואביא ראיה) דא"כ קשה לפמ"ש תוס' ד"ה כליו דחיישינן לשאלה וכו', וי"ל דפשיטא ליה אפילו חיישינן לשאלה מן התורה אבל מדרבנן לא חיישינן לשאלה להחזיר אבידה, עכ"ל. עדיין קשה מנ"ל להמקשן להקשות, דלמא הא דחיישינן לשאלה הוא חשש בעלמא ובאיסור חששא אבל לא בממון, אלא ש"מ דאי חשש בעלמא לא החמירו בעגונה, עכ"ד. אבל לדידי אין ראיה מהא מלתא, דהא כתב הריב"ש בסימן (ס"ג) [שע"ט] דבסימנים בגופו ובכליו בלא פרצוף פנים אם נשאת תצא, עכ"ל, ועיין בבית שמואל סימן י"ז ס"ק ע', ואי אמרת דחשש לשאלה הוא דרבנן לא אמרינן תצא. ודברי הריב"ש משמע במתניתין דדין סימני בגופו וכלים הוא כמו עדות לאחר ג' ימים ואינך, דתנא במשנה דאפילו נשאת תצא. ואין לדחות דהא מים שאין להם סוף הוא דרבנן, דמדאורייתא אזיל בתר רובא, כמ"ש תוס' בבא מציעא דף כ' ע"ב בד"ה איסורא וכו', דמים שאין להם סוף לא תנשא לכתחילה אף על פי שרובם מתים, עכ"ל, ואפילו הכי אם נשאת שלא על פי בית דין תצא, כמ"ש בסימן י"ז סל"ד. מיהו בהרא"ש בפרק כל הגט סוף סימן ג' כתב דנכרי מסיח לפי תומו נאמן מטעם חומר שהחמירו בסופה וכו', תיפוק ליה דמסל"ת נאמן בכל איסורים דרבנן (בבא קמא קיד ע"ב), ויש ליישב דנפ"מ לענין שאר דברים. ואין זה דחיה, בשלמא מים שאין להם סוף מצינו בהדיא בגמרא דהחמירו בהו רבנן, משא"כ בחשש שאלה דלא מצינו בשום מקום דנאמר שהוא מדרבנן ואפ"ה אם נשאת תצא, דחומרא זו ה"ל לש"ס לפרש. ועוד י"ל דגם במים שאין להם סוף הוא דוקא אם נשאת בעבריינות, כמ"ש בסימן י"ז סעיף ל"ד, אבל זולת זאת לא תצא כיון שהוא מדרבנן, ופריך שפיר מהאי דחמור. וכל זה למאן דאמר סימנין דאורייתא וטעמא דמתניתין בכלים משום חשש שאלה ע"כ מדאורייתא דאל"כ למה אם נשאת תצא, אבל למ"ד סימנין דרבנן וזהו טעם דמתניתין שפיר י"ל אם נותן סימן מובהק לא הוי חשש דשאלה רק מדרבנן, ולפי זה אזלינן בספקו להקל כמו כל ספק דרבנן לקולא. וגם מורי הגאון אב"ד נר"ו סלל במסלול זה (לעיל עמוד צא ד"ה אלא שכתב), דלהאי מאן דאמר סימנין דרבנן לא חיישינן לשאלה רק מדרבנן, ולפ"ז אפשר אפילו בספק אם הם כלים שמושלים או לא אזלינן לקולא.
נחלת הכלל · Torat Netanel, Modiin Illit, 2009

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תורת נתנאל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.