תורת נתנאל · חלק כ״ז סימן י״ד

ונחזור לנדון דידן, דהא מצאו סכום הרשימה מה שהניח מרדכי בר חיים כ"ץ אצל האשה העבלה, וגם חותם וטבעת וחריות ליווער צעטיל, דכולי האי ודאי לא חיישינן לשאלה, דלא גרע ממקלו וספר תורה ותרמילו לדעת רש"י. וגם לגזילה למכירה ולפקדון לא חיישינן כדמוכח בגמרא גבי הני דלא מושלי, אפ"ה הוי לן למיחש להני, אלא ודאי גזילה הוא מילתא דלא שכיח, והני דברים דלא מושלי ה"ה דלא יפקידו ולא ימכרו. וכן מוכח מתשובת הב"ח שהתיר ע"י שמצא אצלו מפתח. וכבר הוכחתי לעיל שדעת הרשב"א ורש"י מסכימים לדעת נ"י והר"ן, וכל אחרונים וגם הב"ש והש"ך כולם כאחד עונים דאין להחמיר בדברים דלא מושלי, אם כן יפה הסכים מור' הגאון אב"ד נר"ו עם הגאון נר"ו עם אמ"ו הגאון נר"ו, ואתתא דא שריא לכל גבר. והצעתי דברי לפני הגאון הנ"ל והסכים עמדי, ומפני טרדות חובת הגוף וחובת גברא לתורה ולתעודה לשמרה ולעבדה אקצר.