תורת נתנאל · חלק כ״ה סימן י׳

אלא שכתב הב"ש שהסוגיא אינה מיושבת, ולי נראה דהסוגיא יש ליישב גם לדעת הב"י, דהרי לכאורה קשה לדעת הבית יוסף אם כן חמור בסימני אוכף היכי מהדרינן מדאורייתא, ונלענ"ד דסברת הב"י מה שכתב אפילו בכלים דלא מושלי הוא חומרא דרבנן. ואם תאמר אם כן מאי מקשה בגמרא חמור בסימני אוכף, דלמא חומרא דרבנן הוא באשת איש, וכבר ראיתי לרם מעלתו שנתקשה בזה. ונלענ"ד דשם הסוגיא דסימנים מדאורייתא, ואם כן אפילו רבנן לא החמירו בסימנים, ואם כן גם בשאלה למה יחמירו, אלא ודאי דשאלה הוא חששא דאורייתא אם כן חמור בסימני אוכף כו', וכן קושיא שניה דמצאו קשור בכיס הוא גם כן להך סברא דסימנים דאורייתא, ואם כן מסתמא מיירי ברייתא שמצאו אחר ומחזירו ע"י סימנים ושפיר מקשה וניחוש לשאלה, אבל אי אמרינן סימנין דרבנן אם כן אמרינן דחכמים החמירו לחוש לשאלה, ושוב לא קשיא מחמור בסימני אוכף, וכן לא קשיא מברייתא דמצאו קשור בכיס, משום דכיון דסימנים דרבנן על כרחך מיירי שמצאו הוא בעצמו, זהו הנלע"ד בסברת הבית יוסף. ובאמת לא התרתי מעולם ע"פ כלים לחוד, אם לא בהצטרפות עוד שאר היתרים.