וראיתי להאלוף מהור"ר הירש מווירמשא הנ"ל שתמה על דבריו, דאי מיירי שהוא עצמו מצאן ויודע שלא השאילן אפילו בכלים אחרים נאמן במגו כו'. והנה לא עיין בדברי הש"ע בסימן קל"ב ס"ד מבואר בהדיא שהוא עצמו מצאן, והחילוק הוא שבשאר כלים צריך שיזכור בבירור שלא השאילם, ובכלים הנ"ל מן הסתם לא השאילם. ובזה שוב שפיר כתב הב"ש כיון שהוא לפנינו ואינו אומר שהשאילם אין צריכין אנו למיחוש שהשאילם ושכח, בזה אין לחוש בכלים הללו.
תורת נתנאל · חלק כ״ה סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Netanel, Modiin Illit, 2009
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תורת נתנאל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.