ובהרי"ף והרא"ש לא מצינו להדיא שכתבו דחיישינן לשאלה, אדרבה מדהביאו דסימנים דרבנן וכבר בררנו דלמ"ד סימנים דרבנן ע"כ לא חיישינן לשאלה, וכן מוכח לשון הרא"ש פ"ק דבבא מציעא סימן נ', וז"ל, אע"ג דמשמע בפ"ב דיבמות דחיישינן לשאלה, ע"כ, ולא כתב אע"ג דקי"ל דחיישינן לשאלה, אלא ש"מ אליבא דהלכתא לא קי"ל הכי, אך כתב כן לתרוצי המתני' אפילו אליבא דמ"ד דס"ל דחיישינן לשאלה. וכ"מ מזה בשו"ת ב"ח. וגם בהרי"ף לא מצינו בשום מקום דחיישינן לשאלה, ולפי מה שכתבתי בשם הרא"ש לתרץ הרי"ף ש"מ דלא חיישינן לשאלה בעיגונא.
תורת נתנאל · חלק כ״ד סימן י״ח
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Netanel, Modiin Illit, 2009
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תורת נתנאל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.