ואביא ראיה נכונה לסברת הרא"ש והטור דאם חששא בעלמא הוא לא מחמרינן בעיגונא, מהא שכתבו תוס' ביבמות ד"ה כליו דחיישינן לשאלה כו' עד וי"ל דלא חיישינן לשאלה אלא בדבר איסור אבל בדבר ממון לא חיישינן לשאלה, וא"ת א"כ מאי פריך הכא כו' וי"ל דפשיטא ליה אפילו חיישינן לשאלה מן התורה אבל מדרבנן לא חיישינן לשאלה להחזיר אבידה כו', עכ"ל. וקשה הא עדיין קושי' תוס' במקומו עומדות, מנ"ל להמקשן דחיישינן לשאלה מדאורייתא, אימא חששא בעלמא הוא, א"כ מאי פריך מאוכף אימא באיסורא חששא לשאלה אבל לא בממון, אע"כ ש"מ דס"ל להתלמודא אם אין חששא דשאלה מדאורייתא לא הוי חיישי בעיגונא, דהרבה מקילין בהו רבנן מפני תקנות עגונות, ובאבד הגט לחוד הוא דחיישינן כסברת הרא"ש דבקל יכול לכתוב גט אחר, ודו"ק.
תורת נתנאל · חלק כ״ד סימן י״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Netanel, Modiin Illit, 2009
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תורת נתנאל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.