תורת נתנאל · חלק כ״ד סימן י״ד

אמנם מדלא מפרש הטור דבכליו אפילו סימנים מובהקים לא מהני, דחיישינן לשאלה, כמו שכתב בסי' קל"ב גבי גט. לכן נראה דגבי עגונה ס"ל דלא חיישינן לשאלה, דחששא בעלמא היא, דווקא גבי גט שאבד חיישינן לשאלה. והיינו טעמא, כמ"ש הרא"ש בפרק כל הגט סוף סי' ג', וז"ל, ואפשר דהכא פסק רב אלפס לחומרא במילתא דאיסורא ולא מהדרינן גט לבעל לגרש בו כיון דאפשר שיכתוב גט אחר, אבל בעובדא דיצחק ריש גלותא אי חיישינן לתרי יצחק צריכה להתעגן כל ימיה פסק לקולא, כמו שמצינו שהקילו הרבה קולות בעדות אשה, שהתירו עד מפי עד ואשה מפי אשה מפי עבד ושפחה, ונכרי מסיח לפי תומו, ומשיאין על פי בת קול, ועל חומר שהחמירו בסופה סמכו והקילו בתחילתה, ומשום דאשה דייקא ומינסבא, עכ"ל.