אך קשה, דהא הרא"ש פ"ק דבבא מציעא סימן נ' כתב, וז"ל, אע"ג דמשמע בפרק בתרא דיבמות דחיישינן לשאלה, ה"מ לענין איסורא, דאין מתירין אשת איש ע"י סימן בגדי המת דשמא השאיל כליו לאחר, אבל לענין ממון לא חיישינן לשאלה, (עכ"ל הרא"ש). ומזה משמע אפילו חששא שאלה מדרבנן, מ"מ אין מתירין ע"י סי' בגדי המת דשמא השאיל כליו לאחר. אמנם דברי הרא"ש תמוהים בזה, א"כ מאי פריך חמור בסימני אוכף היכי מהדרינן, ע"כ נראה שיש חסרון בהרא"ש קושיה זו, ומש"ה חזר וכתב ואפילו אי חיישינן לשאלה מדאורייתא וכו'. דברי הרא"ש המה לקוחים מדברי תוס' ביבמות דף ק"כ ד"ה כליו, עיי"ש, א"כ מדברי אלו ש"מ דהרא"ש אזיל לשיטת' בפרק כל הגט כמו שאכתוב בסמוך.
תורת נתנאל · חלק כ״ד סימן ט״ו
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Netanel, Modiin Illit, 2009
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תורת נתנאל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.