תורת נתנאל · חלק כ״ג סימן י״ט

וכן בתשובת חוט השני (סימן ע"ד) ובתשובת פנים מאירות סימן צ"ה גבי הרוג שנמצא אצלו שטר קיבוץ, דלא חיישינן לשאלה. ובתשובת הרי"ף דסבירא להו דכ"ע סימנים דרבנן נמי חיישינן לשאלה, מ"מ בהנך כלים מודה דלא חיישינן לשאלה, דאל"כ קש' קושית תוס' בד"ה אמר רבא דכ"ע סימנים דרבנן, וא"ת בברייתא דמצאו בכיס וארנקי כמאן מיתוקמא וכו', ולא מצ"ל כתרוצים של תוס' שמצאו בעצמו ומכיר הכיס בט"ע וכו', או כתי' ב' דכיס וארנקי חשיבי סימן מובהק כו', דא"כ למה נקיט כיס וארנקי דמה לי ט"ע וסימן מובהק בגט עצמו או ט"ע וסימן מובהק בכיס וארנקי, ועוד מה אהני סימן מובהק כיון דלדידי' אפילו למ"ד סימנים דרבנן נמי חיישינן לשאלה, אלא וודאי להכי נקיט כיס וארנקי משום דלא מושלי אינשי להו ולא חיישינן לשאלה כו', וה"ה דלא חיישינן בהנך כלים לשמא נאבדו ממנו ומצאו אחר או שמא הפקיד אצל אחרים בפיקדון והאיש אחר בא לכאן וטבע במים או נהרג וכו', דאל"כ ה"נ בכיס וארנקי נמי ליחוש לאבידה או לפיקדון שהפקיד אצל אחרים. ודבר זה מבואר נמי בפרק האשה שלום (דף קטו ע"ב) גבי עובדא יצחק בר קורטוב וכו', אמר רבא מנא אמינא לה דלא חיישינן לתרי יצחק בר קורטוב, דהני תרי שטרי דנפקי במחוזא וכתב בי' חבי בר ננאי וננאי בר חבי, ואגבי ביה רבה בה אבוה, והא חבי בר ננאי וננאי בר חבי במחוזא שכיח טפי ואפ"ה מגבי' ביה, ואביי אמר למאי ניחוש לה, אי לנפילה מזהר זהיר ביה, אי לפיקדון כיון דשמיה כשמיה לא מפקיד גביה, מאי אמרת דלמא מסר ליה אותיות נקנות במסירה כו'. וכתבו שם תוס' בד"ה אותיות נקנות במסירה דגם רבא ס"ל לנפילה לא חיישינן אלא ס"ל דאין אותיות נקנות במסירה כו', הרי דלכ"ע לא חיישינן לנפילה ומצאו אחר וכו'. ועיין בתשובת צ"צ סימן (ק"ל) [ק"ו], ובתשובת ב"ח סימן פ"א. וא"ל האיך ילפינן איסורא מממונא, קושיא זו הקשו תוס' שם ביבמות בד"ה והא חבי בר ננאי וכו', וא"ת היכי פשיט רבא איסורא מממונא, וי"ל דרבא מדמי ממונא היכי דהוחזקו לאיסורא שלא הוחזקו וכו'. וה"ה בנדון דידן, שם בקרונבאך לא הוחזקו תרי מרדכי בר חיים כ"ץ, וידוע לנו שאשתו העבלי תי' מסרה לו כל הדברים הנזכרים ברשימה שלה, לא חיישינן לנפילה שמא בעלה מרדכי אבד כל הדברים ומצאן אחר ואותו איש אחר טבע בנהר ריינש.