תורת נתנאל · חלק כ״ג סימן י״ח

הגם שלא נעלם מנגד עיני מה שכתב החלקת מחוקק (ס"ק מ"ב) ומסתפק גם בדבר הזה, וז"ל, מדסתם הש"ע וכתב סתם דחיישינן לשאלה משמע אפילו בכיס וארנקי דלא מושלי אינשי נמי חיישינן לשאלה וכו'. וגם בית שמואל סי' י"ז ס"ק ס"ט כתב בשם תשובת בית יוסף (דיני מסל"ת סי' ז') אפילו בהנך כלים דלא מושלי אינשי מ"מ חיישינן דלפעמים משאיל אותם וכו', והא דאיתא בש"ס דבהנך כלים דלא מושלי אינשי לא חיישינן לשאלה, היינו דווקא להך אוקימתא סימנים דאורייתא, ולזה מתני' דקתני מצאו בכיס וארנקי בע"כ הטעם משום דבכיס וארנקי דלא מושלי לא חיישינן לשאלה, אבל לאוקימתא סימנין דרבנן אפילו בהנך כלים נמי חיישינן לשאלה כו'. מ"מ לפענ"ד משום ספיקא דידהו לא נניח לפרש דבר הפשוט לכל הפוסקים, דהרי בסימן קל"ב בש"ע סעיף ד' כתב בהדיא או שמצאו הגט קשור בכיס וארנקי שחזקתם של כלים האלו שאינם משאילם וכו', ומש"ה סתם הש"ע כאן וכתב סתם דחיישינן לשאלה וסמך עצמו על מ"ש לקמן בסי' קל"ב. ומה שכתב בית שמואל לחלק התם מיירי שבעל הגט עצמו מצאו להגט ויודע שלא השאילן לאחרים, אבל הכא חיישינן שמא לפעמים השאילן לאחרים וכו'. אין דבריו מובנים לי, דאי מיירי התם שהוא עצמו מצאו ויודע שלא השאילן מאי אריא שמצאו בכיס וארנקי אפילו בכלים אחרים נמי אם אמר שלא השאילן נאמן במגו דאי בעי אמר לא אבדתי כו', כמ"ש תוס' הכא בד"ה אמר רבא כו'. וגם הב"ש בעצמו מסיק לבסוף דנ"ל עיקר כמשמעות סוגיא דהכא בכיס וארנקי דלא מושלי אינשי לא חיישינן לשאלה וכו', וכן בתשובה סימן פ"ו כתב (הב"ח, בד"ה ועוד נראה עיקר), וז"ל, אע"ג דנראה מדברי הרי"ף והרא"ש דהאידנא חיישינן לחומרא ואפילו בהנך כלים נמי חיישינן לשאלה דאיכא מאן דרגיל לאושלינהו, אפ"ה אנו אין לנו להחמיר בדבר המפורש בתלמוד להדיא לקולא, ע"ש.