ובסימן י"ז כתב בית יוסף על נ"י והר"ן, וז"ל, דברים אלו לאו דסמכא נינהו, כיון שהרי"ף והרמב"ם והרא"ש ובעל העיטור חולקין עליהם כו'. וע"פ הדברים האלה כתב ב"י ומפרש לדברי הטור שכתב אם אין מכירין בטביעות עין אפילו אם יש להם סימנים בגופו וכליו אין סומכין עליהם אם אין מובהקים וכו', האי אם אינם מובהקים שכתב הטור אסימנים דבגופו קאי, אבל בכליו אפילו בסימנים מובהקים לא כלום דחיישינן לשאלה, עכ"ל בית יוסף. וכן בשלחן ערוך סימן י"ז סעיף כ"ד כתב, וז"ל, אע"פ שיש לו סימנים מובהקים ביותר בכליו אינם כלום דחיישינן לשאלה, ואם היה להם סימנים מובהקים בגופו אין מעידים עליו, ואם היה להם סימנים מובהקים ביותר מעידין כו'. הרי מדכתב על סימנים דגופו אין מעידין עליו, ש"מ דס"ל סימנין דרבנן, ואפ"ה גבי סימנים דכליו כתב דחיישינן לשאלה, ש"מ אפילו למ"ד סימנין דרבנן נמי חיישינן לשאלה כו', ולא כדברי נ"י והר"ן. ובבית שמואל ס"ק ס"ט נתן טעם לדבר, משום דאין חיישי' לשתי אוקימת' בש"ס לתרץ, ראשון חיישינן לשאלה, וגם לתירוץ סימנים דרבנן וכו', והאריך שם.
תורת נתנאל · חלק כ״ג סימן י״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Netanel, Modiin Illit, 2009
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תורת נתנאל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.