ריש פרק בתרא דיבמות (קכ ע"ב) תנן, אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם, אע"פ שיש לו סימנים בגופו ובכליו כו'. ורמינהו מצאו קשור בכיס וארנקי וטבעת או שמצאו בין כליו כשר, אלמא סימנים דאורייתא כו'. ואיכא תרי לישנא בגמרא, לחד לישנא אמר רבא דכולי עלמא סימנין דרבנן, ולחד לישנא אמר רבא דכ"ע סימנין דאורייתא כו'. ופריך להך לישנא דכ"ע סימנין דאורייתא, הא קתני אע"פ שיש לו סימנים בגופו ובכליו, ומשני גופו דאריך וגוץ וכליו בכוורי וסומקי, איבעית אימא כליו ה"ט דחיישינן לשאלה וכו'. וכתב נמוקי יוסף והכי הלכתא דלא חיישינן ומעידין בסימנין מובהקים בין בגופו ובין בכליו, ומתני' דהכא איירי בסימנים שאינם מובהקים כלל בגופו אריך וגוץ וסומקי וכו'. וגם הר"ן כתב בבבא מציעא, וז"ל, למסקנא דכי משני בכליו בחוורי וסומקי מעידין בסימנים מובהקים בכליו ולא חיישינן לשאלה כו', ואפילו להך לישנא דסימנין דרבנן מ"מ סימנים מובהקים ביותר מעידים שלא חיישינן לשאלה, עכ"ל.
תורת נתנאל · חלק כ״ג סימן י״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Netanel, Modiin Illit, 2009
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תורת נתנאל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.