תורת נתנאל · חלק א׳ סימן ז׳

ועוד יש היתר מטעם ספק ספיקא, ספק מן הצדדים ספק מן המכה, וס"ס זה הוזכר בשו"ת פני יהושע (יו"ד ח"א) סי' א' וסי' ו', ומלבד ספק זה בנדון דידן עוד ס"ס ספק שמא פסקה מלראות, ואת"ל שלא פסקה שמא דם מכה הוא. וליכא למימר דשם ס"ס חדא ספק היא, דהא בכל פעם צריך אתה לומר דדם מכה הוא, אמנם כיון דהספק הראשון מתיר טפי לאו שם אחד הוא, דהא אם נאמר דפסקה לראות לא צריכנא לחשש לעונה בינונית ולא (לשם) [לשעת] ווסתה ואם הי' ידענו דלא פסקה דאע"ג דנוכל לומר דם מכה הוא מ"מ צריכה לחוש לווסתה או לעונה בינונית, וכמ"ש הש"ך בדיני ס"ס סי' י"ב בשם שו"ת תרומת הדשן ע"ש. וא"ת דכה"ג לא הוי ס"ס דהא אינו תוכל להפכו י"ל דהא לכתחילה אתה צריך לדון אם יש איסור כלל שמא פסקה לראות, וכמו שהאריך בזה הש"ך בסימן ט"ו בכמה ראיות.