ועוד נ"ל להתיר מטעם שכתב הרשב"א לפי שהאשה בחזקת טהרה עומדת אפי' הגיע שעת ווסת, דווסת דרבנן ומספק אל תאסרנה לעולם, והביא ראיה דתלינן להקל, שאני אומר דם זה מן המכה, וא"ת והלא בנשים דעלמא חיישינן לעונת הוסת, י"ל דהתם דאיכא למיקם עלה דמילתא אבל הכא ליכא למיקם עלה דמילתא ואין דנין אפשר מאי אפשר, שא"כ אף אתה אוסרה על בעלה לעולם, עכ"ל. אע"ג דיש סברא להיפך א"כ לא תטמאה לעולם, י"ל הכי עדיפא לומר סברא להתיר כדי שלא תתעגן על בעלה כי הרבה חשו על תקנות בנות ישראל.
תורת נתנאל · חלק א׳ סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Netanel, Modiin Illit, 2009
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תורת נתנאל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.