ומ"ש הש"כ כיון דאוקמי אדין תורה ממילא אוקמוהו בראייה ממש אינו מוכרח, דיש לומר כיון דגזרו חז"ל דדם שלא בהרגשה טמא אין חילוק בין קטנה לגדולה דמ"ש, ורק בכתמים מצאנו חילוק נכון כיון דאינה עלולה לראות רגליים לדבר דמעלמא אתי. ובלא"ה תמיה לי על הש"כ דמאן לימא לן דשלא בהרגשה הי' וכי אמירה דקטנה מידי מששא אית בה, והא כל דיני נידה וספירתה מדין עד אחד נאמן באיסורין כמ"ש תוס' ריש גיטין והא קטנה אינה נאמנת באסורי דאורייתא.
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ס״ב סימן כ״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.