ומה"ט קשה לי על מתני' פ"ק דנידה (דף י"ג) החרשת והשוטית אם יש להם פקחות, ואמאי שביק למתני' חרש שוטה וקטן כמו בעלמא, והיינו דקטנה דהוחזקה להיות רואה אינה נאמנת על בדיקת עצמה, ויהא דין חדש בקטנה נשואה שהוחזקה לראות ג' פעמים תצטרך בדיקה על ידי נשים אחרות וצ"ע לדינא] אם כן נהי דאפשר דלש"כ גם בראי' בלא הרגשה אין מקילין מ"מ יש לומר דבהא סמכינן על פסקא דהרמ"א, ולומר דזהו כוונת הש"י והגמי"י אם מרגשת היינו לאפוקי בלא הרגשה, ומה דנקיט אח"כ וכתמים תולין בכ"ע ולא נקיט רבותא יותר אם ראתה שלא בהרגשה, היינו דבא לומר דכתמים תולה בכ"ע אף בשעת ווסתה ואין הדקדוקים סותרים זא"ז דמלתא דפסיקא נקט, דאם מרגשת אסורה אף שלא בשעת ווסתה ובכתמים מותרת אף בשעת ווסתה, וברואה שלא בהרגשה בשעת ווסתה אסורה, אף דל"ש לומר דאם לא כן לא תהי' טמאה לעולם דהא תהי' טמאה אם תרגיש, מ"מ במכה שא"י אם מוציא דם דבאנו לדון מכח ס"ס יש לומר דבשעת ווסתה דעלול המקור להוציא דם לא הוי מכה שא"י אם מוציא דם בגדר ספק.
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ס״ב סימן כ״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.