תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ס״ב סימן כ״ב

אמנם יש לצדד להקל בנ"ד, למ"ש בתשובה שם (סי' ל"ו והובא בס"ט ר' הלכות נדה) דמ"ש הרמב"ם דרוב דמים בהרגשתה, זהו רק ברואה בדרך ראית שאר נשים אבל בקרטין שאינו מדרך שאר נשים לראות כן, יצאה מדרך רוב ולא אמרינן בזה חזקת דם שבא בהרגשה, א"כ יש לומר כיון דליכא רוב אמרינן דודאי לא ארגשה דמה"ת נתלה דטעתה וכסבורה דהרגשת עד, דלא אמרינן כן רק משום רוב אבל בקרטין דליכא רוב לא תלינן בטעות והוי ודאי שלא בהרגשה, אם כן יש לנו ב' צדדים להקל, א' דהוא שלא כדרך ראייתה דכתבנו דיש לסמוך על זה היכי דשלא בהרגשה ראתה, דכתבנו דיש לסמוך על זה היכי דשלא בהרגשה ראתה, גם היכי דהוי שלא בהרגשה יש לומר דקיימא להלכה כדעת הרמ"א דשלא בשעת ווסתה או דאין לה וסת הוי ס"ס, די"ל דע"כ לא פליג הש"כ אלא במה דהי' ס"ל דהרמ"א מיירי גם בראתה על ידי בדיקה אבל שלא על ידי בדיקה יש לומר דמודה הש"כ דמקילינן [אלא דלפ"ז לא היה צריך הש"כ לדחוק במ"ש הגהמ"י אם מרגשת היינו לאפוקי סיפא דכתם, דבפשוטו י"ל דבא לאפוקי ראתה ממש שלא בהרגשה דהיינו שלא בבדיקת העד ולומר דזהו בכלל הסיפא דכתמים דראתה שלא בהרגשה הוי בכלל כתם, הא וודאי אינו דכתם חלוק בכמה דברים כיון דאפשר דאינה מגופה כלל, והש"כ דדייק כתמים שנמצאו בבגדים משמע לכאורה דאפילו בכתמים לא היקל רק בבגדים אבל בכתם שעל בשרה י"ל דחמיר טפי לענין דאפילו פחות מכגריס טמא, וכן לאינך פוסקים לענין צירוף טיפין טיפין, וכעין זה דייק הב"ח (סי' ק"ץ) לענין כתם בקטנה מלישנא דהש"ס דאפילו סדינים שלא מלוכלכים בדם, אולם הש"כ שם דחה כיון דהטעם דבקטנה לא גזרינן ואוקמי' אדין תורה ממילא גם בראיי' גופא שלא בהרגשה טהורה, ומה שדקדק בספר ס"ט שם מלשון רש"י כדעת הב"ח מדכתב דתלינן דמעלמא אתי, אינו ראיה דהתם דמיירי בטומאת מעת לעת בקדשים ובזה אף בלא הרגשה טמאה על כל פנים טומאת ערב דקיי"ל מקור מקומו טמא, ואף למ"ד טהור מ"מ י"ל דגם נידה ממש בלא הרגשה טמא וכמה שכתבתי לעיל, ואף אך על פי שאין ראיה לדברי הב"ח מלשון רש"י מ"מ כיון דבגוף הדין תלינן דמעלמא אתי, ממילא י"ל דגם לבעלה התירו רק מהאי טעמא, משא"כ בחזיא מגופה.