תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ס״א סימן ב׳

אולם קשה עלי לדמות לההיא דסי' קצ"א דהתם מכאיב אותה בהטלת' מי רגלים בזה ניכר דהמי רגלים הם המביאים הדם וכיון דאין דרך לבא הדם עם המ"ר ביחד אמרי' דממכה בא הדם, מש"ה עדיף ממכה דעלמא, אבל הכא בנ"ד דהכאב במקום פי הטבעת בשעת עשיית צרכיה דאין זה ענין למ"ר ולבית התורפה, אלא דאח"כ מרגשת קצת דם בשפולי מיעיה ואין הכאב מורה דבמקום מ"ר יש לה כאב שמביא הדם מהמכה דשם, והוי רק כמו בעלמא דיש לה כאב ומוצאת הדם בשעת הכאב דלא מהני באין לה מכה כנ"ל, ואפשר דגרע מיניה דכאב דעלמא י"ל דהדם בא ממקום הכאב דשם יש לה מכה, אבל הכא מקום הכאב בפי הטבעת ומשם לא בא הדם דהא מצאה הדם בשפולי מעיה וא"א לתלות הדם מזה הכאב דלא עדיף הכאב שם מאלו ראינו מכה במקום ההוא דאי אפשר לתלות דדם שבשפולי מעיה מהמכה ההיא. גם יש לומר דנ"ד אינו דומה למהרא"י דהתם דמצא הדם בצד א' מהצדדים יש ראיה דהוא דם המכה, דדרך שם מקור למצוא תמיד באמצע ולא מהצדדים, וזהו עיקר בדיקת שפופרת, משא"כ בנ"ד דמצאה באמצע יש לחוש שזב דם המקור עד למטה, אף דאין להביא ראיה לזה מלישנא דמהרא"י במ"ש דלכאורה פתח החדר לפרוזדור באמצע הוא ובבדיקת שפופרת וכו' דנראה דכוונתו לכך, דלענ"ד כך כוונת המהרא"י דנהי דמה דמוצאת תמיד במק"א ניכר שאין זה מקרה אלא דשם מוצא לנביעת הדם, מ"מ מאן יימר דממכה הוא דלמא פתיחת המקור שם בצדי הרחם הוא דגידי דם המקור פתוחים שם, לזה כתב דאינו כן דפתח החדר באמצע הפרוזדור הוא ומביא ראיה לזה מבדיקת שפופרת, אבל מ"מ אפשר דזב הדם מאמצע לצדדי הרחם בזה הדרינן לההוכחה וכיון דמוצאת תדיר במק"א איך יזדמן שיזוב תמיד הדם לשם וניכר דשם נביעת הדם ומוכח דדם המכה הוא, ומה דמקילינן בבדיקת שפופרת לא חיישינן דהדם הנמצא בצד השפופרת הוא דם נדה דמקודם לזה זב הדם לצדדי הרחם, היינו דהתם אין אנו דנין על היתר דדם זה אם הוא דם נדות או לא, אלא דדנין אם התשמיש גורם להראיה, ובזה שפיר הוי הוכחה דלו יהא דהדם הנמצא הי' מקודם בצד הרחם, מ"מ אלו תשמיש גורם ראיה בשעת הכנסת שפופרת הא מהראוי לראות מחדש והי' ראוי למצוא דם גם בראש המכחול, אם כן בנ"ד דמוצאת במק"א בשפת הרחם כמעט בדרך קנוח בעלמא דהתם ודאי אינו נביעת דם נדה, בזה הוי הוכחה דממכה הוא, א"כ מ"מ אף דראיה לאסור ליכא מ"מ גם ראיה להיתר ליכא, די"ל דנידון דמהרא"י במוצאת בצדדים עדיף: