תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ס׳ סימן ג׳

וכ"ז תמוה דהא דינא דבלוע אינו מטמא במשא לא ילפינן מקרא דוידיו רק מקרא דנבילה כדאיתא בחולין (דף ע"א) ומה שיי' דמטמון וגלוי לענין משא הא בודאי הוי טמון מדאינו מטמא במגע אלא דמבעיא אי הוי כבלוע. ועל הנוגע בדין הבדיקה דפסיקת טהרה וז' נקיים, קשה עלי מאד להורות בדבר חמור כזה, כי משמע דהבדיקות הם דאורייתא כמ"ש הרמב"ן בהלכותיו רפ"ב דנדה ספירת ז' נקיים שהאשה סופרתן לזיבתה בין בזמן הזה בין בזמ"ה כך היא בודקת וכו', משמע דבודקת מה"ת וכן בב"י (סי' קצ"ו) בפלוגתא דאיבעיא תחילתן וסופן כתב להחמיר דהוי ספק כרת, אעפ"כ לא אמנע לדון בזה באופן אם יוכשר בעיני גדולי הדור יחיו הנה דעת הראב"ד דלבעלה לא בעינן בדיקת חורים וסדקים רק לטהרות, והרשב"א בחידושיו ובתהה"א הקשה דאיך אפשר שיהא בעלה שהוא איסור כרת קיל מעסק טהרות, ובאמת זה בפשוט יש ליישב דבטהרות חיישינן שמא הדם עצור בסדקים ומטמא לאשה טומאת ערב, אבל לבעלה בבדיקת דפסיקות טהרה כיון דע"י בדיקת העד עד סמוך למקום שהשמש דש ידעינן דפסק המקור לזוב, מה לנו אם הדם עצור בחורין וסדקין כיון דעכ"פ עתה אינה רואית אלא דמקודם ראתה והלא מלבד זה ידעינן דמקודם ראתה ואנו רוצים לידע רק דפסק המקור מלזוב ואינה רואה עתה, גם בבדיקת ז' נקיים יש לומר הכי אף אם הדם עצור בחורין וסדקין, מכל מקום הא בלא"ה אין הבדיקה מברר שלא ראתה מקודם ונפל לארץ, אע"כ דמכל מקום מקרי ספירה כיון דמבררת רגע א' שאינה רואית עכשיו ושוב מחזיקים לכל היום בחזקת טהרה כיון דכבר פסקה בטהרה מקודם, א"כ אם ניחוש דיש דם בחורין וסדקין הוי חשש ראתה מקודם, דהא עתה כשהדם בחורין וסדקין לא מקרי רואה ולא גורם טומאה לסתור מנינה, כיון דטמאה טומאת ערב מכח מגע הוי כמו מגע שרץ, וכי היכי דלא חיישינן לראתה מקודם ונפל לארץ. ה"נ לא חיישינן ראתה מקודם והוא בחורין ובסדקין: