אלא דיש לדון אם גם בלשון בני אדם הוא כן אם לא, ולכאורה נראה ראיה דלשון בני אדם שאני מפ"ק דתענית (דף ג' ע"ב) וכי מאחר דלא מעצר אלי' אשתבועי למה לי', וקשה אמאי פריך בלשון למה לי' לאשתבועי דמשמע דהוי רק יתור, ולא פריך יותר דהוי לי' שבועת שוא כיון דלא מעצר, ואולם אם נימא דבלשון ב"א שניהם כאחד משמע ניחא, כיון דנשבע שלא יהי' טל ומטר והיינו שניהם יחד זהו לא הוי שוא דהא אפשר שיהי' טל לחוד ולא מטר, מש"ה פריך דלמה ליה לאשתבועי על טל כיון דלא מעצר, ובודאי יהי' הכרח שיהי' טל ולא מטר, ה"ל לאשתבוטי רק על מטר לחוד:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק מ״ו סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי, בלי הערות השוליים של המהדורה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.