תשובות רבי עקיבא איגר · חלק רט״ו סימן ג׳

וביסוד זה י"ל בדרך פלפול קצת ליישב קושיית הח"י על המג"א (רסי' ת"מ) דס"ל בפשיטות דבפקדון חמץ ש"נ ביד ישראל באחריות דאסור אחה"פ, הא בירושלמי פלוגתא בזה ובדרבנן קיי"ל להקל, ובאמת לא על המג"א תלונתו דלהדיא מבואר כן בהרמב"ם והרא"ש ונראה די"ל דטעמא דהירושלמי דס"ל הא דעבר בב"י באחריות, לא משום דזהו מקרי שלו אלא כיון דאלו מגנב או מתבר וישלם לו החמץ, אם נמצא הגנב אח"כ או ימצא האבידה ויתייקר זכה הישראל כדאמרינן ר"פ המפקיד נעשה כאומר לו יהיו קנויים לך מעכשיו ויהי' למפרע חמץ של ישראל, וכיון שכן דמה"ט הוא דהי' מספק באיסור ב"י, אם עבר הפסח ולא נגנב ונאבד החמץ ואגלאי מלתא דלא קנהו ישראל והוי למפרע חמצו ש"נ מותר בהנאה, זהו סברת הירושלמי לפ"ז י"ל דהירושלמי לשיטתיה אזיל למה דמבואר בירושלמי ר"פ המפקיד אף בהביא עדים שפשע מ"מ מקני ליה כפילא, ועי' הה"מ (פ"ח מהל' שאלה) דהרמב"ם לא פסק כן, דס"ל כיון דאמרינן בסוגיא שומר חנם שאמר פשעתי וכו' דאי בעי פטר נפשיה בגניבה וכו', מבואר דהיכי דלא מצי פטר נפשיה אינו קונה הכפל עיי"ש לפי"ז ממילא מבואר הא דמשמע בסוגיין דש"ח שהתנה להיות כשואל דאינו קונה הכפל כיון דלא מצי פטר נפשיה במידי, להירושלמי אינו כן דמ"מ קונה הכפל. א"כ הירושלמי לשיטתי' שפיר י"ל דטעמא דעובר באחריות הוא מטעם הנ"ל, דאם יגנב וישלם קנה הישראל למפרע, ואף דסתמא קתני אפילו בקיבל כל אחריות שבעולם, הא גם בכה"ג קונה הכפל להירושלמי, א"כ מש"ה אחר פסח אי איגלאי דלא נגנב ולא קנה הישראל מותר בהנאה, אבל הרמב"ם לשיטתיה דהוציא מסוגיין דבעי דוקא דמצי פטר נפשיה, א"כ ע"כ הא דעבר באחריות אינו מטעם דיקנה למפרע, דא"כ בקיבל עליו כל אחריות שבעולם יהא הדין דאינו עובר, אע"כ דהטעם פשוט דמשום אחריות הוי קצת שלו ועבר עליו א"כ בעבר עליו הפסח אסור בהנאה, וק"ל: