תו כתבת להקשות בשם חכם אחד על דברי המהרש"א פסחים (דף נ"ט ע"א) במ"ש להקשות דלוקי בזב או ביולדת דליכא אשם ולא תקשי ליה נמי הא איכא עולה, דהא פשיטא דביולדת לא מעכבא אם הקריבה עולתה מקודם וע"ז הקשה דלא הוצרך המהרש"א להקדמה, דלו יהא דגם ביולדת מעכבא הא יש לאוקמי ביולדת ענייה דמביאה רק עופות, עכ"ד. לא דקדק השואל היטב דדוקא בחטאת העוף דליכא אלא דמה, בזה ליכא עשה דהשלמה אבל בעולת העוף דכולה כליל הוי הכל בכלל הקטרה, ובאמת מה דהקשה מהרש"א דלוקי בזב הכוונה ג"כ על אופן זה דלוקי בקרבה עולתה, ומ"ש ולא תקשי לי' נמי והא איכא עולה, זה קאי גם על מצורע דאיכא עולת העוף, ויש בו משום עשה דהשלמה, וע"ז כתב דהא פשיטא דביולדת לא מעכבא היינו בין ביולדת בין בזב, וברור ראיתי בצל"ח פסחים שנדפס מחדש ליישב קושיית מהרש"א דביולדת לא מיירי מדקתני בלשון זכר מביא כפרתו, ובזב ליכא לאוקמי, די"ל הא דבעוף מדרבנן אסור ובעי דוקא שיהי' מחוסר כפרה, היינו היכי דאיכא גביה ג"כ עולת בהמה דגזרינן אטו בהמה, אבל בזב דליכא רק עוף ליכא איסורא כלל אפילו מדרבנן. ובמחכ"ת שגג בזה למאד, דהא מ"מ בזב איכא גביה עולת עוף דיש בו משום הקטרה וכנ"ל, ושייך ביה ג"כ אטו עולה דבהדיה)]:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק רט״ז סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.