שוב עיינתי ברי"ו (נתיב כ"ה ח"ג) דהרי"ף ור"ח והרמ"ה ס"ל דהולד כשר, והרמ"ה ס"ל דביש לה בנים תצא, אלא דהרי"ף ור"ת ס"ל דהולד כשר והרמ"ה ס"ל דהולד ממזר, עכ"ל, הרי להדיא דהרמ"ה ס"ל דאפילו ביש לה בנים תצא וכ"כ תוס' להדיא בסוגיין וכ"כ הרי"ף והרמב"ם. והה"מ כתב עלה שכן עיקר וכן דעת הרמב"ן והריטב"א והרא"ש והנ"י והטור והש"ע, א"כ קשה להקל נגד כל הני אריוותא, ואף דמצינו כמה פעמים לסמוך על דעת יחיד נגד רבים במקום הדחק. היינו היכא דפלוגתתם סתמא. משא"כ הכא דאופן פלוגתתם ביש לה בנים והאוסרים אמרו בזה דתצא אף דאיכא דחק להוציאה מבעלה, וכמ"ש החלקת מחוקק (סי' י"ז סל"א) גם המהרשד"ם (סי' קט"ו) ובתשו' הר"י אדריב"י (סי' רכ"ה) החליטו דתצא ולא צדדו כלל להקל, רק שהעלו לסמוך דהולד כשר אפילו מדרבנן וכן בתשו' הגאונים (סי' ע"ט) כתבו בפשיטות דתצא וכיון דרש"י ותוס' והרי"ף והרמב"ם והה"מ והרמב"ן והריטב"א והרא"ש והנ"י והרמ"ה ואחריהם גדולי המורים האחרונים הנזכרים לעיל דנו לאיסור, מי יבא אחריהם להקל:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ר״ה סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.