תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ר״ג סימן א׳

ומה דהקשה ש"ב מעכ"ת בבכורות (דף מ"ז ע"א) הניחא למר בריה דרב יוסף וכו' אלא לר"פ במאי מוקי לה. הא קיי"ל ביו"ד (סי' ס"א ס"ח) במתנות כהונה ישראל שנשא כהנת פטור מן המתנות. ומקורו מדברי הרשב"א דיליף בק"ו כיון דאמרינן נותנים לו בשביל אשתו מכ"ש דהוא פטור. א"כ ממילא למה דס"ל לתוס' קדושין (דף ח' ע"א) דיכול לקבל פדיון הבן בשביל אשתו א"כ ממילא בכהנת שבעלה ישראל פטור מפדיון הבן, א"כ מאי פריך הכא דלמא ר"פ ס"ל כמ"ד גבי מתנות שנתן לכהן אפי' כהנת במשמע. ממילא גם בפדיון הכי לפי דברי תוס' הנ"ל וא"כ פטור מפדיון. והא דאר"פ לעיל דוקא דאי עבר מכותי היינו בלוי' דאין נותנין לו בשביל אשתו דגם ללוי עצמו אין נותנין משום הכי חייב בפדיון, משא"כ בכהנת עד כאן קושייתו. כבר הקשיתי כן זה ימים רבים. ומה דהוסיף מעכ"ת לפלפל דהא ר"פ עצמו סבר כן כדאית' בחולין (דף קל"ב) ר"פ אכל בשביל אשתו ואך בזה י"ל דלמא טעמא דר"פ כדראב"י דכהן ולא כהנת, אלא דהוי מיעוט אחר מיעוט דלרבות, וא"כ זהו רק במתנות, אבל לא בפדיון, ומ"ש תוס' קדושין דגם בפדיון הכי הוא היינו לטעמא דעולא דכהן אפילו כהנת במשמע, דבא לאורויי לאפוקי דל"ת כאידך טעמ' דאין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות, דכיון דחזינן באמת דר"כ שקיל סודרא בפדיון הבן, מוכח דס"ל דהטעם לכהן אפילו כהנת במשמע, אבל מ"מ עדיין קשה. דמנ"ל למפרך, דלמא גם ר"פ ס"ל כטעמא דכהן אפילו כהנת, וגם מפדיון הבן נותנין לישראל בשביל אשתו כהנת וממילא מכ"ש דהוא פטור מלפדות עכ"ד נ"ל דהא ודאי מה דדן הרשב"א בק"ו כיון דנותנים לו כ"ש דהוא פטור. אין זה מסברא דכל אימת דנותנים לו הוא פטור. דהא בחולין דף קל"ב) ילפינן מאת העם ולא מאת הכהני' הרי אף דנותני' לכהנים מ"מ איצטריך קרא למפטר כהנים מליתן, וכן מצינו במעשר עני דמוציאין ממנו. כדאיתא בחולין (דף קל"א ע"א) אף דאחרים נותנים לו. א"ו דאין זה ק"ו. דאף דנותנים לו. מ"מ צריך ליתן ולקיים מצות נתינה. אלא דבמתנות אמרינן הכי, כיון דאחרים נותנים לו בשביל אשתו אף דהוא אינו כהן. וע"כ הטעם דודאי ניחא לה והיא נותנם לו. מש"ה ילפינן בק"ו דהוא פטור מליתן. דהוי כאלו נתנם לאשתו והיא חזרה ונתנם לו, ואף דלא עשתה קנין מ"מ לא גרע ממכירי כהונה. כדאיתא בחולין (דף קל"ג) האי כהנא דאית ליה צורבא מרבנן וכו' במכירי כהונה. הרי אף דלא אתי ליד כהן מ"מ יוצא ידי נתינה במה דנותן לאחר בשביל הכהן, כיון דהוא ממכירי כהונה כמאן דמטא לידיה דמי. ה"נ אשתו לא גרע ממכירי כהונה וכמו אם אמרה ליתן לאחר יכול ליתן לאחר עבורה, והוי כבא ליד אחר ממנה, הכי נמי במה דניחא לה שיחזיקם לעצמו. הוי כבאו לידו ממנה וכדמצינו גיטין (דף ל' ע"א) דמכירי כהונה יכול לומר שהבעלים יחזיקו המתנות לעצמו עבורם: